בית-המקדש | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הכיסופים והבית השלישי

קטגוריה משנית

ספריה
גאולה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

2 דק' קריאה

דומה כי דברי הרמב"ן ז"ל באגרת שכתב (נדפסה בספר "כתבי הרמב"ן") בהגיעו לירושלים, אודות הר-הבית מקום בית-מקדשנו החרב, שיבנה במהרה בימינו, הולמים מאד את המצב היום. הרמב"ן מתאר את המצב בארץ, וכך הוא אומר: ומה אגיד לכם בענין הארץ, כללו של דבר, כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו. ירושלים חרבה יותר מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל, ועם כל חורבנה היא טובה מאד. אלו דברי הרמב"ן, וכך המצב גם היום. יהודה המתפשטת עד חברון חריבה יותר משפלת החוף והגליל. ועיקרה של ירושלים, שהוא הר-הבית, המקודש מכל ירושלים ומכל ארץ-ישראל, חרב יותר מכל ארץ-ישראל, ונמצא בידי נכרים. לא זו בלבד שבית-המקדש חרב, אלא שעליו נבנה בית תפילה של נכרים. ואנחנו רואים וענינו רואות וכלות.

אמנם אין לדמות את מצב ארץ-ישראל בזמן הרמב"ן למצב היום. ב"ה היום בירושלים רבתי גרים מאות אלפי יהודים, ולארץ-ישראל כולה נתקבצו ובאו מליוני יהודים. אבל הביטוי של הרמב"ן "כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו" עדיין לצערנו הולם את המציאות.

איך להבין את התופעה הזו שבמקום הקדוש ביותר לנו, מקום השראת השכינה, אשר גם בעת החורבן נשאר בקדושתו, כפי שפסק הרמב"ם בהלכות בית-הבחירה (ו, טו) ובהלכות מעשה-הקרבנות (יט, א), כי קדושת בית-המקדש קדשה לשעתה וקדשה לעתיד-לבוא?
איך אפשר להבין את האפשרות הנוראה הזו, של חילול-השם נורא שכזה? זאת אנו שואלים ותמהים, ומבקשים בכל יום שני וחמישי: "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר?".
איך אפשר להבין, שדוקא המקום המקודש ביותר, הוא החרב ביותר?

כעין זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא דף סט עמוד ב), שבזמן הקמת בית-המקדש השני, זעקו ישראל אל ה', ואמרו: אוי אוי, זהו שהחריב את בית-המקדש ושרף את ההיכל, והרג את כל הצדיקים, והגלה את ישראל מארצם, ועדיין מרקד בתוכנו. הכוונה ליצר-הרע של עבודה-זרה. אמרו: יצר-הרע ניתן כדי שנתגבר עליו ונקבל שכר. איננו רוצים אותו. ואיננו רוצים את שכרו. ואז ישבו בתענית שלושה ימים ושלושה לילות, ויצר-הרע נמסר בידם והוא יצא בדמות של גור אש מבית קודשי-הקדשים. וכשהוא יצא, אמר להם הנביא: זהו יצר-הרע של עבודה-זרה.

והדבר מפליא. מאיזה מקום יצא יצר-הרע של עבודה-זרה, היכן הוא, שכן הוא יצא מבית קודשי-הקדשים. ולדאבונינו הוא שוב חזר לשם, והחריב את בית-המקדש השני, והעמיד במקומו בית תפילה לנכרים, וכל זה מפני חטאינו, בגללם נתגבר כוחו של השטן.

אנו עצבים על חורבנו של בית-המקדש, וארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף בלא ראש ולב, בית-המקדש הוא ליבו של עם ישראל וארץ-ישראל. עלינו להעמיד את הצפייה לבנין בית-המקדש בראש מאויינו, לכאוב את כאב חורבן המקדש בכל ימינו, ולהעמידו בראש שמחתנו, לזכור את צערה הגדול של השכינה שגלתה ממקומה ונמצאת בשבי ביד צר, לדעת כי ארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף שלם בלי ראש ולב. בית-המקדש הוא לבו של עם ישראל, ליבה של ארץ-ישראל.

ככל שאנו עוסקים יותר ויותר בקדושתו של בית-המקדש, ומצפים ופועלים לבניינו, וככל שאנו נתפלל יותר ונעשה ככל יכולתנו להשיב את הר-הבית מקום מקדשנו אלינו, כן נתקרב יותר לקידוש ה' הגדול בבנין בית-המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.

(מתוך ידיעון הישוב "בית אל" לפרשת נח ה'תשס"ג).

גאולה

הכיסופים והבית השלישי