ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאלה:
יש לנו ילדים בגיל בית ספר. חלק מהבילוי שלהם הוא לקרוא ספרים. אך מספריית בית הספר הם שואלים ספרים שלא תמיד נראים לנו כספרים חינוכיים. האם יש איזה כלל בסוג הספרים אותם נרשה לילדינו לקרוא? האם אנו כהורים דואגים יותר מידי ובעצם אפשר להניח להם לקרוא ספרים כאוות נפשם?
תשובה:
מאז ומעולם היה ידוע עם ישראל, כצרכן גדול של קריאת ספרים. עד כדי כך שהגויים נתנו לנו את הכינוי "עם הספר". שמעתי מפי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שבאמת הננו עם התורה ולא עם הספר, כי התורה, היא רובה תורה שבעל פה (כדעת ר' יוחנן בגיטין דף ס') ולכן אין לנו להשתמש בשם עם הספר. אולם, למעשה אכן הרגל טוב הוא לילדים, לקרוא ספרים. אך כשם שאנו משגיחים על הבא לפינו, ודורשים תעודת כשרות, כן יש להקפיד על "כשרות" של ספרים. יש הנותנים את הדגש המרכזי לתמונות או לציורים. גם זה חשוב, אולם העיקר הוא לראות מה המסר העולה מתוך הספר. אם הכותב אינו שומר תורה ומצוות, הוא לא יחשוש להעביר מסרים הסותרים את התורה, אם כי הדבר אינו הכרחי. ילד (וגם מבוגר) כאשר הוא קורא ספר, הוא מזדהה בנפשו עם הגיבור המתואר בו, ואם הגיבור עושה מעשים הסותרים דרכה של תורה, הרי הילד קולט זאת אל נפשו, ובודאי שזה פוגע בו, שהרי עיקר החינוך הוא, לעשותנו אנשים טובים יותר, ישרים יותר, שמחים ואוהבים, על פי דרכה של תורה, אשר היא המשרטטת לנו מה טוב ומה רע. לכן, יש לבקר ספרים טרם מסירתם לקריאה לילדים, כדי לראות מה המסר העולה מהם. יש הסוברים שאם ניתן לילד ספר אשר בצורתו החיצונית נראה כשר, כמו הוצאות שונות של ספרות חרדית לילדים, זו הערובה לכך שלא יינזק. אך גם בזאת, יש להעמיד דברים על דיוקם. יש מדרשי חכמים הבאים ללמדנו נקודות מיוחדות. לפעמים, סופר מהיר, מעבד את הסיפור ומדגיש דוקא צד אחר, שהסופר רואה בו צד חינוכי, אך לא תמיד הוא תואם את המוסר או את התורה . לדוגמא: זכורני שקראתי סיפור על אחד מגדולי ישראל, שבעת שהכניסוהו לבריתו של אברהם אבינו, עיכב אביו את הברית, ואנשים רבים המתינו עד לבואו של זקן לא מוכר. הסיפור מספר שאותו זקן היה אליהו הנביא. הסופר רצה להדגיש את גדולתו של הצדיק בכך שבעת בריתו פקד אותו אליהו הנביא. אך הוא לא שם לב לטירחא דציבורא אשר נגרמה בעת ההמתנה לאליהו הנביא. מבחינה חינוכית-מוסרית, הנכונות לגרום לטרחא דציבורא היא מסר שלילי, המאפיל לחלוטין על הפלא שבנוכחותו של אליהו הנביא בברית (קרוב לודאי שאכן במציאות לא נגרמה כל המתנה מיותרת). או "סיפור חינוכי" אחר, על רב שהלך במדבר בשיירה, והגיעה שבת. השיירה המשיכה אבל הרב נשאר לבדו במדבר כדי לא לחלל שבת, נעשה לו נס ובא אריה ונשאו על גבו למקום מבטחים. לכאורה, הפלא ופלא, אולם סיפור כזה סותר הלכה פשוטה, שאסור היה לאותו רב להישאר לבדו במדבר, וחייב היה להמשיך עם השיירה, שפיקוח נפש דוחה שבת.
לכן, הדרך הנכונה היא, להביא לילדים בראש ובראשונה סיפורי חכמים מאגדות התלמוד, עם עיבוד מינימלי. בנוסף, ראוי להעשיר את עולמם בסיפורים הסטורים, ללמוד את אשר עבר על עמנו במשך אלפי שנות קיומו. הן מהעבר הרחוק והן מהעבר הקרוב אלינו. אפשר להביא גם דברים שנכתבו על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואפילו על ידי גויים, רק שיש לבקר אותם טרם מסירתם לילדים. לתת לפני הילדים ארון ספרים עשיר, עם תעודת כשרות.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
25 - שותפות במשימות הבית
26 - ספרים חינוכיים עם תעודת הכשר
27 - לחנך בכיף
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
