ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
בננו לומד במוסד חינוכי, והוא קצת מתחצף למורים, עד שהמנהל שלח אותו הביתה למשך שבוע. כעת שב ללימודים, ושוב אנו מקבלים תלונות על התנהגות לא יפה. הרגשנו שאיננו יודעים מה לעשות איתו בבית - קיבלנו אותו יפה, לא צעקנו עליו, ובסך הכל הוא בילה שבוע של נופש. הרגשנו שזה לא יעזור, אנו משערים שבקרוב תחזור התמונה על עצמה, ואנו רוצים להיערך לנהוג כראוי.
תשובה:
שמחתי לקבל את שאלתכם כפי שנשאלה, מפני שעולה ממנה יחס נכון לשאלת הקשר בין מקום הלימוד לבין הבית. יש הורים הסבורים שבית ספר, ישיבה תיכונית, אולפנא וכד', הם מקומות ששם הילדים מתחנכים. חובתו של צוות בית הספר לתת מענה חינוכי לבעיותיו של הילד או הנער. הורים כאלה אפילו קצת כועסים על מנהל השולח את הבן לכמה ימים בבית. לדעתם, על צוות בית הספר "לשבור את הראש" ולהחליט כיצד לחנך את הבן ואין זה כלל מעניינם של ההורים. כמובן שזו ראיה שגויה. האמת היא, שעיקר החינוך הוא בבית, ובית הספר או גם ישיבה תיכונית ואולפנא, משמשים השלמה לחינוך הביתי. ילד קשור עם המוסד הלימודי במשך מספר שנים, אח"כ עובר למקום אחר. אבל עם הבית הוא קשור לעולם, לכן השפעת הבית עליו, מכרעת.
אני חוזר אליכם, וכפי שכתבתי, אצלכם היחס שונה, ואתם כהורים מבינים ומסכימים שיש עליכם אחריות על בנכם, ואתם חייבים לעמוד לימין בית הספר כדי לפתור את בעיית ההתנהגות שלו. חלק מהותי מהחינוך הוא, נתינת גבולות. אני מדייק וכותב, שזה חלק מהותי, ולא כותב שזה בסיס החינוך. מפני שגבולות באים לידי ביטוי ב"סור מרע", אל תעשה פעולות כאלה. אי אפשר לחנך ב"שב ואל תעשה". לכן, בסיס החינוך הוא, "קום ועשה טוב", וכחלק מהחינוך אנו מלמדים גם את ה"סור מרע". יסוד החינוך נחלק לשלושה שלבים: השלב הראשון הוא, האבחנה בין טוב לרע. אנו מתבססים על כך, שיש טוב ויש גם רע בעולם, ובראשונה עלינו להגדיר מהו טוב ומהו רע. כל התורה מלאה הגדרות של טוב ורע. המצוות כולן, רמ"ח מצוות עשה זו הגדרה של טוב, ושס"ה מצוות לא תעשה, זו הגדרה של רע. כמובן, על המצוות הללו באות עוד אלפי הגדרות של חכמים המלמדות אותנו מה זה טוב ומהו רע. כאן אנו חייבים לעבור לשלב השני, והוא, בניית הרצון לעשות טוב, ולהימנע מעשיית הרע. פעמים רבות אנו יודעים מהו רע, אבל לא החלטנו ברצוננו להימנע מעשייתו. מי לא יודע כמה רע יש בגלישה לא מבוקרת באינטרנט, או בעישון סיגריות וכדומה. ובכל זאת, מיליוני אנשים נכשלים בכך. הסיבה: אין החלטה ורצון, לעשות רק טוב ולהימנע מהרע. עלינו אם כן, להחליט שאנו עושים טוב ונמנעים מרע. השלב השלישי הוא, הירידה לחיים, בפועל, לשקול כל מעשה, לבדוק: אם הוא מוגדר כטוב, נעשה, אם הוא מוגדר כרע, נמנע. אם כן, עיקר החינוך הוא לקבוע מה טוב ולעשותו.
הצבת הגבולות באה למנוע נפילה ושעבוד לפיתויים של הרע. מה אם כן אתם צריכים לעשות לבנכם, גם בטרם ישלחו אותו שוב מבית הספר הביתה. לקרוא לו לשיחה ולהבהיר לו שחוצפה היא דבר רע. לא מפני שהוא נענש, ולא מפני שהמורים אינם מסמפטים אותו, אלא זהו מעשה שלילי בפני עצמו, גם אם יקבל תשלום על החוצפה, היא בגדר מעשה רע. אתם יכולים לצרף אמירה, שהתנהגותו גורמת לכם צער גדול, מפני שהנכם יודעים שיש לו נפש טובה, ואתם רואים בעיניכם כיצד הוא מקלקל את נפשו. אמרו לו, שאתם מצפים ממנו, שיבין כמה רע הדבר, ומעצמו, יפתח את הרצון להיטיב וימנע מהרע. אתם יכולים להציע שהוא עצמו יקבל ענישה מרתיעה, למשל, אם ישלחו אותו לכמה ימים בבית, הוא לא יצא מהבית אלא להתפלל ולחזור, לא ישחק במחשב וכד'. זוהי הצבת גבולות מתאימה לגיל תיכון. כמובן אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה, ובלבד שתהא זו קבלה שלו, כפי שחכמים מלמדים אותנו: "טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקויות".
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
41 - התמודדות עם ילד רגיש
42 - החינוך לסור מרע - מהות החינוך
43 - להבין את התשדורת של הילד
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
