ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אנו מגדלים את ילדינו מתוך אמונה בדרך, השקעה רבה בחינוך, כולל גם השקעה כלכלית, של אלפי שקלים מידי חודש. בינתיים, ב"ה כולם בסדר. אבל אנו רואים סביבנו, ילדים של חברים, כאשר בת מתחילה ללכת בלבוש קצר או במכנסיים, ובן שלא כל כך רוצה ללמוד ולהתפלל. האם יש דרך להיות רגועים בהמשך הדרך?
תשובה:
אני מרגיש ששאלתכם נובעת מלב דואג באמת, ועל כך תבורכו, שחינוך הילדים נמצא אצלכם ראשון בסולם העדיפות. לגופו של דבר, ברור שאין "חברת ביטוח לחינוך", המבטיחה שאם תנהגו בדרך מסוימת תזכו לילדים צדיקים וישרים. גם אברהם אבינו ודאי היה שמח לראות את ישמעאל הולך בדרך טובה, ויצחק אפילו עשה מאמצים לקרב ולברך את עשו, מפני שתלה בו תקוות רבות, אך שניהם התאכזבו. (בענין זה, כמובן, אין הדרכה של "מעשה אבות סימן לבנים"...)
מה בכל זאת אפשר ונכון לעשות?
שתי נקודות בולטות בשאלתכם, שאותן צריך לשנות. הנכם כותבים ש"בינתיים" הם בסדר. זו נקודת חולשה שאתם כהורים, אסור לכם להמשיך במחשבה כזאת. (זה מזכיר לי את ההמנון הלאומי שלנו, התקווה, ובו השורה: "עוד לא אבדה תקוותנו". כלומר, בקרוב, כנראה שנאבד תקווה, חלילה, אבל בינתיים, עוד לא אבדה התקווה...) הורים חייבים לבטוח בילדיהם, ולדעת בבירור שהם ימשיכו ללכת בדרך טובה, מתוך רצון אמיתי ופנימי.
את אותה הערה יש לציין גם על כך שאתם מחפשים דרך להיות רגועים. אם הורים חושבים ש"בינתיים" הילדים בסדר, ולכן אינם רגועים, מה זה משדר לילדים? הרי הם קולטים את כל מחשבות ההורים כלפיהם. ואם בארזים, ההורים, נפלה "שלהבת", מה יגידו הבנים? ודאי שהילדים אינם רגועים, לא סומכים על עצמם, ובעצם ממתינים לראות מתי תהיה הסטייה והנפילה הראשונים. על כן, חובתכם לעבור לקו מחשבה אחר, לראות את ילדיכם בעין טובה, ולדעת בלי כל ספק שודאי ימשיכו בדרך טובה. מתוך כך תשדרו להם שלוה ובטחון, אתם תהיו רגועים, ולא יווצרו סדקים באמונה אצל ילדיכם. כמובן, לא לשכוח את מדת האהבה כלפיהם. אהבה היא מידה מקרינה כלפי הסביבה. ומי מקרין כלפי מי? הוי אומר: הגדול מקרין כלפי הקטן. הקב"ה מקרין אהבה כלפינו, רב חייב להקרין אהבה לתלמידיו. למדנו בשולחן ערוך (יו"ד רמ"ו): "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם". אהבה מדרבנת וגורמת למוטיבציה לתלמידים. וכן הורים חייבים להקרין אהבה כלפי ילדיהם. אם ע"י חיבוק חם, מילה טובה, ציון לשבח על התנהגות וכד'. כל אלה גורמים לילדים לאהוב את הדרך הנעימה בה הם מובלים ע"י ההורים. ככלל, בית צריך להיות מקום שנעים לילדים להגיע אליו, עם אווירת שמחה איש ברעהו, "פרגון" הדדי, הרגשה שהורים סומכים על ילדיהם. כאמור, אין בטחון גמור בעתיד, אך אם כך נוהגים ההורים, יש בסיס הגון להמשך טוב.
אל תשאלוני, והרי בעינינו אנו רואים שלא בכל דבר אפשר לסמוך על הילדים? ודאי שכך הדבר. אבל האמון והביטחון בילדים יוביל אותם למקום בו אפשר לסמוך עליהם. מה עושה אמא המלמדת את בתה לשטוף ריצפה או לאפות עוגה, וכי היא מצפה שכבר בפעם הראשונה הבת תצליח בצורה מסחררת, והכל יבואו לראות ולטעום? אמא טובה, ממשיכה לעודד ולהקרין בטחון גם כאשר הבת מקדיחה את תבשילה. וכך היא לומדת. הוא הדין בכל דרכי חיינו.
נבטח ונאמין בהם, נסמוך עליהם, והם אכן יצדיקו זאת, בגדול.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
55 - חששות בגידול ילדים
56 - איך משאירים את הילד דתי?
57 - בין ההורים לבית הספר
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.












