ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאלה:
יש לנו ילדים בגיל בית ספר. חלק מהבילוי שלהם הוא לקרוא ספרים. אך מספריית בית הספר הם שואלים ספרים שלא תמיד נראים לנו כספרים חינוכיים. האם יש איזה כלל בסוג הספרים אותם נרשה לילדינו לקרוא? האם אנו כהורים דואגים יותר מידי ובעצם אפשר להניח להם לקרוא ספרים כאוות נפשם?
תשובה:
מאז ומעולם היה ידוע עם ישראל, כצרכן גדול של קריאת ספרים. עד כדי כך שהגויים נתנו לנו את הכינוי "עם הספר". שמעתי מפי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שבאמת הננו עם התורה ולא עם הספר, כי התורה, היא רובה תורה שבעל פה (כדעת ר' יוחנן בגיטין דף ס') ולכן אין לנו להשתמש בשם עם הספר. אולם, למעשה אכן הרגל טוב הוא לילדים, לקרוא ספרים. אך כשם שאנו משגיחים על הבא לפינו, ודורשים תעודת כשרות, כן יש להקפיד על "כשרות" של ספרים. יש הנותנים את הדגש המרכזי לתמונות או לציורים. גם זה חשוב, אולם העיקר הוא לראות מה המסר העולה מתוך הספר. אם הכותב אינו שומר תורה ומצוות, הוא לא יחשוש להעביר מסרים הסותרים את התורה, אם כי הדבר אינו הכרחי. ילד (וגם מבוגר) כאשר הוא קורא ספר, הוא מזדהה בנפשו עם הגיבור המתואר בו, ואם הגיבור עושה מעשים הסותרים דרכה של תורה, הרי הילד קולט זאת אל נפשו, ובודאי שזה פוגע בו, שהרי עיקר החינוך הוא, לעשותנו אנשים טובים יותר, ישרים יותר, שמחים ואוהבים, על פי דרכה של תורה, אשר היא המשרטטת לנו מה טוב ומה רע. לכן, יש לבקר ספרים טרם מסירתם לקריאה לילדים, כדי לראות מה המסר העולה מהם. יש הסוברים שאם ניתן לילד ספר אשר בצורתו החיצונית נראה כשר, כמו הוצאות שונות של ספרות חרדית לילדים, זו הערובה לכך שלא יינזק. אך גם בזאת, יש להעמיד דברים על דיוקם. יש מדרשי חכמים הבאים ללמדנו נקודות מיוחדות. לפעמים, סופר מהיר, מעבד את הסיפור ומדגיש דוקא צד אחר, שהסופר רואה בו צד חינוכי, אך לא תמיד הוא תואם את המוסר או את התורה . לדוגמא: זכורני שקראתי סיפור על אחד מגדולי ישראל, שבעת שהכניסוהו לבריתו של אברהם אבינו, עיכב אביו את הברית, ואנשים רבים המתינו עד לבואו של זקן לא מוכר. הסיפור מספר שאותו זקן היה אליהו הנביא. הסופר רצה להדגיש את גדולתו של הצדיק בכך שבעת בריתו פקד אותו אליהו הנביא. אך הוא לא שם לב לטירחא דציבורא אשר נגרמה בעת ההמתנה לאליהו הנביא. מבחינה חינוכית-מוסרית, הנכונות לגרום לטרחא דציבורא היא מסר שלילי, המאפיל לחלוטין על הפלא שבנוכחותו של אליהו הנביא בברית (קרוב לודאי שאכן במציאות לא נגרמה כל המתנה מיותרת). או "סיפור חינוכי" אחר, על רב שהלך במדבר בשיירה, והגיעה שבת. השיירה המשיכה אבל הרב נשאר לבדו במדבר כדי לא לחלל שבת, נעשה לו נס ובא אריה ונשאו על גבו למקום מבטחים. לכאורה, הפלא ופלא, אולם סיפור כזה סותר הלכה פשוטה, שאסור היה לאותו רב להישאר לבדו במדבר, וחייב היה להמשיך עם השיירה, שפיקוח נפש דוחה שבת.
לכן, הדרך הנכונה היא, להביא לילדים בראש ובראשונה סיפורי חכמים מאגדות התלמוד, עם עיבוד מינימלי. בנוסף, ראוי להעשיר את עולמם בסיפורים הסטורים, ללמוד את אשר עבר על עמנו במשך אלפי שנות קיומו. הן מהעבר הרחוק והן מהעבר הקרוב אלינו. אפשר להביא גם דברים שנכתבו על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואפילו על ידי גויים, רק שיש לבקר אותם טרם מסירתם לילדים. לתת לפני הילדים ארון ספרים עשיר, עם תעודת כשרות.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
25 - שותפות במשימות הבית
26 - ספרים חינוכיים עם תעודת הכשר
27 - לחנך בכיף
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
