ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני למעלה משנתיים נפטרה בתנו בת ה-11 לאחר מחלה. מאז מצב הרוח בבית מאוד ירוד, רוח נכאים. קשה לשמוח, כל הזמן נזכרים בחיסרון, במיוחד בליל שבת בשעת הדלקת נרות שאז אני תמיד בוכה. גם אצל בעלי לא שונה המצב. אנשים טובים אומרים לי שזה לא נכון אבל אנחנו לא מוצאים את הדרך לצאת מזה.
תשובה:
אבילות וצער הם הרגשות בריאות ונכונות, גם בתורה אנו קוראים על בכי כתוצאה מהסתלקותם של גדולים. חכמים קבעו גדרים מסודרים, ובעיקר הם קבעו מתי להתאבל ומתי להפסיק להתאבל. הגמרא (מועד קטן כ"ז) דורשת את הפסוק: "אל תבכו למת", ומסבירה שהכוונה היא לא לבכות יותר מידי: "הא כיצד? שלשה ימים לבכי, שבעה להספד ושלושים לגיהוץ ותספורת. מכאן ואילך אמר הקב"ה, אי אתם רחמנים בו יותר ממני". בכך למעשה מורים לנו חכמים דרך כיצד להתיחס ולנהוג באבילות. נטיה חריפה יש בבני משפחה, לחשוב שאם הם שמחים הם מזלזלים ופוגעים בזכרו של הנפטר, וכאילו שוכחים אותו. לכן בתת ההכרה, עולות שוב ושוב מחשבות, כיצד לדאוג שהמת לא ישתכח מן הלב. אולם, הנה לפנינו ההדרכה השלמה, שיש בה הדרגה. החל בשלשת הימים הראשונים, אח"כ שבעה ושלושים, ועד שנה. מפני שלאחר שנה, "גזירה נגזרה על המת שישתכח מן הלב". ולא מתוך זלזול חלילה, אלא מתוך הבנה שאסור לנו לצמצם את כוחותינו ולהגבילם מתוך זכרון הנפטר. לדוגמא, במשפחתכם, זכרון בתכם שבודאי היתה אהובה ויקרה הוא חשוב מאוד, אבל הקב"ה לא שלח אותנו לעולם כדי שנסגור עצמנו במסגר הצער והיגון. יש לכל משפחה שליחות גדולה של בניה ויצירה, שהיא לעין ערוך חשובה גם לעילוי נשמתה של בתכם, הרבה יותר מהמשך האבילות עליה. כולנו מאמינים שהקב"ה מנהיג את העולם, והוא מכוון את דרכינו. לפעמים בדרך טובה ומפנקת ולפעמים ע"י מכות שהוא נותן לנו. הצער הזה צריך להשפיע על חיינו דוקא בכיוון של התפתחות. זה ההבדל בלשון העברית בין צער לבין עצב, שתי מילים דומות, אך שונות לחלוטין. עצבות גורמת ליאוש ולדיכוי הכוחות. צער, לעומת זאת, גורם להתעוררות לכיוונים חדשים. גם הצער הכללי והאבלות על חורבן בית המקדש, שקבעו חכמים את הימים האלה, ימי בין המצרים בכלל ותשעת הימים בפרט כימים של זכרון האובדן הגדול והחיסרון שיש לנו כיום, אינם באים לדכא את הרוח, אלא לדרבן אותנו לעשות מעשים גדולים, להחזרת האמון והיחס הטוב בין הפלגים השונים בעם, כדי להכשיר את הדרך לבנין המחודש במהרה.
אבלות דומה לשני קוים מקבילים, הנמשכים זה בצד זה. הקו האחד הוא קו החיים, הצומחים ופורחים, בשמחה ובתנופה גדולה. הקו השני הוא קו הזיכרון , אם זיכרון על בת שאבדה למשפחה, ואם זיכרון על בית המקדש שחרב. בימי האבל הראשונים, עד תום שנה לאבל, שני הקוים הללו זורמים צמודים זה לזה. לכן אנו נוהגים מנהגי אבלות, על חלק מקרובינו, עד תום השנה. לאחר מכן, מתחילים הקוים הללו להתרחק איש מרעהו. קו החיים הזורמים ממשיך ביתר שאת, מתוך אמונה שזהו רצונו של מקום, וקו הזיכרון זורם במרחק ממנו, ובפועל אינו נוגע בו, כלומר, אינו נכנס לחיינו. בזמנים ידועים במהלך השנה, כמו יום השנה או יום ההולדת של הבת, חוזר קו הזיכרון ופוגש את קו החיים הזורמים, אז אנו מעלים זכרונות, בוכים וצוחקים, ואח"כ שוב מתרחקים הקוים זה מזה . מחשבה כזאת, הן ביחס למשפחתכם הפרטית והן ביחס לאבלות הלאומית בימי בין המצרים, נותנת לנו הרגשה וידיעה, שאנו צועדים לקראת בניה מחודשת, בפרט ובכלל. הזיכרון והצער דוחפים אותנו קדימה לחיים של יצירה ועשייה, שהם מנחמים אותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
