ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בספר מאור השבת (חלק ד’ עמוד רסט) כתב שיאמר לגוי שיכנס לפניו כדי שכניסת הגוי תפעיל את הפעמון והישראל יצמד אליו בכניסתו, וההיתר לעשות כן הוא משום שלא מחמירים בפסיק רישא באמירה לנכרי שאיסורו רק משום שבות.
וכן הביא הרמ״א בכמה מקומות, ולדוגמא כתב (סימן רנג ס״ה) שנוהגים שהשפחה מושיבה הקדירה אצל תנור חימום הבית ואחר כן היא מדליקה את התנור במטרה לחמם את הבית, והסביר המשנ״ב (ס״ק צט) שמותר לה להבעיר את התנור על מנת לחמם את הבית כיון שהכל חולים אצל הצינה (כמו שכתוב בסימן רעו), וממילא מתחמם גם האוכל כיון שאין כונת השפחה לחמם האוכל, וסיכם שם המשנ״ב: "ואף שזה פסיק רישא לגבי התבשיל שמתחמם ממילא מכל מקום באמירה לנכרי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי, ושרי אף בפסיק רישא".
ושוב התיר הרמ״א (סימן שלז ס״ב) לצוות הנכרי לכבד הבית אפילו ברצפה שאינה מרוצפת ואף שהוא פסיק רישא שישוה גומות, והסביר המשנ״ב (סק״י): ״דהא הוא אינו מתכוין רק לכבד הבית, ואף שהוא פסיק רישא לענין הגומות, מותר זה ע״י האינו יהודי דבאמירה לגוי לא קפדינן כולי האי״
וכן כתב בש״ע הרב (סימן רנט סק״ז) לצוות הנכרי לפתוח דלת התנור אף שהוא פסיק רישא שיבערו הגחלים מהרוח הנושבת מכיון שהוא רק פסיק רישא, שהרי אין כונת הנכרי בפתחו את דלת התנור להבעיר הגחלים.
ועל פי דברים אלו פסקו הרבה אחרונים להקל במצבים שונים, וכגון לבקש מהנכרי שיוציא או יכניס מאכלים מהמקרר שנורתו נדלקת, וכמו כן במקרר שהמנוע מיד מתחיל לפעול בפתיחתו (שמירת שבת כהלכתה פרק לא ה״א).
וידועה שיטת הגרש״ז אורבעך שכל שהדבר קבוע ומתוכנן לפעול בכל פעם שפותחים את הדלת אין זה נכלל בגדר פסיק רישא, ולכן אסור לדעתו לבקש מהנכרי שיפתח את דלת המקרר שיש בו נורה הנדלקת אף שאין כוונת הגוי להדליק את הנורה כיון שהדבר מתוכנן להדלק בעת פתיחת דלת המקרר. ועל פי דברים אלו גם בנידון דידן אין לבקש מהנכרי שיכנס בעד הדלת כיון שהפעמון מתועד לפעול, ולכן כתב שם במאור השבת שירמוז לנכרי שלא בדרך ציווי באופן שהגוי יבין מעצמו, וכגון שיאמר לו שאינו יכול להיכנס או שקשה לו להגיע לבד אל החדר וכדומה. וכל זה מותר כיון שאין הוא מצווה ולכן אין בו משום איסור אמירה לנכרי, וכן אין בזה משום נהנה ממלאכת הנכרי בשבת שפתיחת הדלת נחשבת רק כמבריח ארי, דהיינו שההנאה קיימת ורק יש מסך המפריד בינו לבין אותה ההנאה, והסרת המסך אינה נחשבת בכלל הפקת ההנאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
