ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בספר מאור השבת (חלק ד’ עמוד רסט) כתב שיאמר לגוי שיכנס לפניו כדי שכניסת הגוי תפעיל את הפעמון והישראל יצמד אליו בכניסתו, וההיתר לעשות כן הוא משום שלא מחמירים בפסיק רישא באמירה לנכרי שאיסורו רק משום שבות.
וכן הביא הרמ״א בכמה מקומות, ולדוגמא כתב (סימן רנג ס״ה) שנוהגים שהשפחה מושיבה הקדירה אצל תנור חימום הבית ואחר כן היא מדליקה את התנור במטרה לחמם את הבית, והסביר המשנ״ב (ס״ק צט) שמותר לה להבעיר את התנור על מנת לחמם את הבית כיון שהכל חולים אצל הצינה (כמו שכתוב בסימן רעו), וממילא מתחמם גם האוכל כיון שאין כונת השפחה לחמם האוכל, וסיכם שם המשנ״ב: "ואף שזה פסיק רישא לגבי התבשיל שמתחמם ממילא מכל מקום באמירה לנכרי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי, ושרי אף בפסיק רישא".
ושוב התיר הרמ״א (סימן שלז ס״ב) לצוות הנכרי לכבד הבית אפילו ברצפה שאינה מרוצפת ואף שהוא פסיק רישא שישוה גומות, והסביר המשנ״ב (סק״י): ״דהא הוא אינו מתכוין רק לכבד הבית, ואף שהוא פסיק רישא לענין הגומות, מותר זה ע״י האינו יהודי דבאמירה לגוי לא קפדינן כולי האי״
וכן כתב בש״ע הרב (סימן רנט סק״ז) לצוות הנכרי לפתוח דלת התנור אף שהוא פסיק רישא שיבערו הגחלים מהרוח הנושבת מכיון שהוא רק פסיק רישא, שהרי אין כונת הנכרי בפתחו את דלת התנור להבעיר הגחלים.
ועל פי דברים אלו פסקו הרבה אחרונים להקל במצבים שונים, וכגון לבקש מהנכרי שיוציא או יכניס מאכלים מהמקרר שנורתו נדלקת, וכמו כן במקרר שהמנוע מיד מתחיל לפעול בפתיחתו (שמירת שבת כהלכתה פרק לא ה״א).
וידועה שיטת הגרש״ז אורבעך שכל שהדבר קבוע ומתוכנן לפעול בכל פעם שפותחים את הדלת אין זה נכלל בגדר פסיק רישא, ולכן אסור לדעתו לבקש מהנכרי שיפתח את דלת המקרר שיש בו נורה הנדלקת אף שאין כוונת הגוי להדליק את הנורה כיון שהדבר מתוכנן להדלק בעת פתיחת דלת המקרר. ועל פי דברים אלו גם בנידון דידן אין לבקש מהנכרי שיכנס בעד הדלת כיון שהפעמון מתועד לפעול, ולכן כתב שם במאור השבת שירמוז לנכרי שלא בדרך ציווי באופן שהגוי יבין מעצמו, וכגון שיאמר לו שאינו יכול להיכנס או שקשה לו להגיע לבד אל החדר וכדומה. וכל זה מותר כיון שאין הוא מצווה ולכן אין בו משום איסור אמירה לנכרי, וכן אין בזה משום נהנה ממלאכת הנכרי בשבת שפתיחת הדלת נחשבת רק כמבריח ארי, דהיינו שההנאה קיימת ורק יש מסך המפריד בינו לבין אותה ההנאה, והסרת המסך אינה נחשבת בכלל הפקת ההנאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
