- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
נושאים שונים
כתבות בנושא נושאים שונים
הלכות שלג
לקראת השלג הקרב ובא, כדאי להכיר את עשרות ההלכות הקשורות לשלג.
השלג בהלכה
שיעורו של הרב הרב דב ליאור, המסביר את עניינו של השלג בהלכה ואת ההלכות המיוחדות הנוגעות לו.
שינוי מקום בסעודה
מה דינו של אדם שהתחיל לאכול את סעודתו במקום אחד ולפתע היה עליו לעבור למקום אחר? כיצד ינהג לעניין ברכת המזון ונטילת ידיים?
הלכות ברכת הריח
מתי מברכים על ריח טוב את ברכת הריח? מה ההבדל בין עצים, צמחים ופירות? האם יש ברכה שונה לריחות שאינם טבעיים? צפו ברב בן ציון מוצפי בשיעור ממצה ובהיר.
שיעורים בנושא נושאים שונים
'חפצי קודש' לתשתית חיינו
השבוע יצא לאור ספרי 'חפצי קודש' במסגרת 'פניני הלכה' | הלכות ציצית, תפילין, מזוזה, ספר תורה, כתיבת סת"ם, כבוד בית כנסת ובנייתו, גניזה וקריאת התורה | הנושאים המבוארים בספר הם התשתית לחיי הדת, למימוש הקשר שבין אדם לבוראו כיחיד, כמשפחה וכקהילה | בנוסף לכך, השתדלתי להטעים את תוכני המצוות העיקריים במשמעויותיהן הרוחניות | עם סיום ספר זה סיימתי לכלול את כל הנושאים של חלק 'אורח חיים' בשולחן ערוך במסגרת 'פניני הלכה'
חובת הגניזה בעידן המיחזור
אין צריך לגנוז את מאמרי 'רביבים' | אפשר להניח את העיתון במכלי מיחזור או בפח | אסור מן התורה למחוק אחד מהשמות שה' נקרא בהם |אין צריך לגנוז את דפי ספרי הקודש שנדפסו לשם הגהת הדפוס | בספרי קודש שאין בהם שמות קדושים, לכל הדעות איסור איבודם מדברי חכמים | לכתחילה יש לגנוז דפי מקורות ועלונים שתכליתם לשם לימוד תורה | עלוני שבת שנשארו בבית הכנסת ולא נפתחו כלל, דינם כדין דפי ההגהה שאינם צריכים גניזה
מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
כל פתחי הבית וחדריו חייבים במזוזה | חדרי רחצה פטורים מפני שהם חדרים שכל ייעודם לתשמיש שאינו מכובד | מקלט חייב במזוזה, הואיל ויש בו רהיטים והוא נועד למגורים בעת מלחמה | נכון לקבוע בבית מדרש מזוזה בלא ברכה | בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים ליהודים חייבים במזוזה | דירת ארעי, כגון סוכה בחג הסוכות, פטורה ממזוזה, מפני שחובת המזוזה היא בדירת קבע
מצוות מזוזה במעלית
בעבר לא נהגו לקבוע מזוזה בפתח המעלית, אם מפני שהייתה חידוש ואם מכיוון שחדרי המדרגות היו קטנים מד' על ד' אמות | בימינו, כשהמעלית הפכה לדרך המקובלת לכניסה לבתים, ראוי לקבוע בה מזוזה | יש אומרים שתא המעלית חייב במזוזה, ויש אומרים לקבוע אותה ביציאה אל המבואה | ואף שהמקל יש לו על מי לסמוך, נכון לנהוג כדעת המחייבים ולקבוע מזוזה בפתחי מעליות
מפרסמים עושי מצוה
מדוע עשיית הארון נקראת על שם בצלאל? | מה המקור לכך שמזכירים עושי מצוה לשבח? | האם ומתי מותר לגבאים להחליף חפצים שנתרמו לבית הכנסת? | האם מותר לתורם לרשום את שמו על החפץ שהוא תורם? | האם כתיבת השם על התרומה אינה נוגדת את ערכי הצניעות והענוה? | מה ההבדל בין תרומה לצדקה לבין תרומה לבית כנסת וישיבה? | האם ניתן לקבל תרומות גם מאנשים שאינם שומרים תורה ומצוות ולרשום עליהם את שם התורם? | מה באשר לרישום שם התורם כשהוא אינו יהודי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
רבנים בנושא נושאים שונים
