ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם שני סוגי מנגלים, מנגל גחלים ומנגל חשמלי.
לגבי מנגל על גחלים, אם נמצא במקום שחושש שהשתמשו בו לדברים אסורים הוא נאסר ואין להשתמש בו בשום אופן ללא הכשרה. אלא שיש חילוק בין חלק המגש התחתון שעליו מניחים את הגחלים, שאז ההנחה היא שכל דבר שנופל בו נשרף מחום האש וכן המגש עצמו נכשר תדיר ע״י החום, לבין חלק הרשת שנותנים עליה את האוכל עצמו שהכשרתו היא ע״י ליבון חמור, כלשונו של השלחן ערוך (סימן תנ"א ס״ד): "כלים שמשתמשים בהם על ידי האור, כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון, והליבון הוא עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם".
כמו כן חובה להכשיר את המכסה של המנגל, שגם הוא נאסר ע״י זיעה וריח האוכל הנצלה על גבי המנגל, אלא אם כן כוונתו להשאיר את המנגל פתוח כל הזמן ללא הכיסוי.
והדרך להכשיר את רשת המנגל הוא להדליק גחלים על המנגל, ולראות שהרשת תדאדם מחום האש ויהיו ניצוצות של אש יוצאות ממנה. אלא שיש לדעת שרק חומר ברזל מתאדם מחום האש, והיום הרבה מהרשתות עשויות מחומר אלומיניום שאינו מתאדם מחום האש (שלחן הלוי עמוד רלה), לכן מספיק להדליק את האש למשך זמן שיש לשער שאם הרשת היתה עשויה מברזל היא היתה נעשית לאדום לוהט. מכל מקום כיון שאין לנו את המודד הנ״ל שקבעו חז״ל, לכן ידליק את הגחלים ויסגור את הכיסוי עד שברור לנו שעבר מספיק זמן שהרשת התלבנה בשיעור של ליבון חמור.
ובמידה שנעשה ליבון חמור כהלכה, כל ממשות לכלוכי האוכל הדבוקים על גבי המנגל ישרפו כליל וכן הבליעות האסורות, והמנגל יוכשר. אמנם לא יסתמך בזה רק על השארה בלבד, אלא יבדוק ויתבונן אם באמת הכל נשרף, שמהנסיון נמצא שאחר הליבון יש מקומות שרואים בחוש שהשמנונית עדיין בעינה, וניתן לבדוק זאת על ידי שרואים שהמקום עדיין דביק מן האוכל. ועוד אפשר לבדוק זאת על ידי שינגב את המנגל בחוזקה במפית נייר ויראה אם יש על גבי אותה המפית שמנונית, ואם אכן נמצא שמנונית בנייר הרי שהרשת ושאר החלקים עדיין אינם נקיים ומוכשרים דיים.
אכן למעשה מכיון שקשה לשער כמה זמן לוקח למתכת אלומיניום כזו להתאדם ולהוציא ניצוצות, ועוד שהנסיון מלמד שחלקי המנגל לא מתנקים לחלוטין מחום האש, לכן מומלץ ביותר להחליף את הרשת, ולגבי כיסוי המנגל יש עיצה להשאירו פתוח בעת צליית המאכלים.
והכשר מנגל חשמלי יותר בעייתי כיון שאין את האפשרות להבעיר בו אש, לכן אי אפשר להכשירו בליבון חמור. ואם כן ניתן להבעיר שם אש על ידי גחלים וכדומה, ולודאות שהוכשר כראוי דינו שווה למנגל הגחלים שהסברנו לעיל, ולפני שיעשה כן יוודא שבעלי המקום מסכימים שילבנו את המכשיר, כיון שהקלקול בזה מצוי.
ועוד יש לדעת שגם את המלקחיים והשיפודים יש ללבן באש באופן שהסברנו לעיל, כיון שהדרך הוא שמשתמשים בהם על האש.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.














