ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ובתי הארחה מכבים את האור בחדר הלובי בשעות הלילה המאוחרות ומדליקים אותם שוב בבוקר כשהאורחים מתעוררים, וכמו כן מדליקים ומכבים את המזגן והחימום לפי הצורך. ונשאלת השאלה במקום בו מתארחים גם יהודים אם מותר להנות ממעשים אלו.
הנה בדבר זה קבעו חז״ל שמשערים אנו עבור מי נעשו אותם הדברים. אם נעשו עבור הגויים אזי מותר ליהודי להנות מהתוצאה, ואם הודלק עבור הישראל אסור לנו להנות מהתוצאה. וכשנעשה המעשה עבור קבוצת אנשים אומדים את דעת הגוי ואומרים שכונתו היתה להדליק עבור הרוב.
הלכה זו מפורשת בש״ע (סי’ רעו ס״ב): ״ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר, אם רוב אינם יהודים, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור. ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר״.
והסביר המשנ״ב (ס״ק טו) שאזלינן אחר הרוב כיון שמסתמא דעת הגוי היה להדליק עבור הרוב. ובמחצה על מחצה ליכא למיקם עלה דמילתא אם כוונתו היתה עבור הישראל או עבור העכו״ם, ולכן מחמירים וי״א משום שבמחצה על מחצה מסתמא לשם שניהם עשה.
ולכן לכאורה יוצא שגם בבית המלון יש לראות מי הם הרוב הנמצאים בחדר הנ״ל, ואם הינם ישראל יש לאסור להנות מאור ההדלקה ויש להם לצאת מהחדר.
אלא שכאן המקרה שונה מדלעיל כיון שהגוי חייב להדליק ממילא את האור והחימום וכדו’ גם אם לא היו יהודים שם כלל, כי זה הוא חלק מהשירות הבסיסי הניתן בבית המלון לכל אורחיו, ולכן כיון שעובדי המקום היו מדליקים ממילא את אותם הדברים הדבר ברור להתיר.
וכך כתב בשו״ת אגרות משה (או״ח ח״ד סי’ סד) שיש להתיר את החשמל שתיקנו הנכרים בשבת בעיר שרובה יהודים, כיון שהיו עושים כן אף עבור נכרים מעטים. וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (פ״ל סעיף ס’) שבעיר שרובה יהודים אבל ידוע שהנכרי עשה את המלאכה בעיקר לצורך עצמו או לצורך נכרי אחר, כגון שהנכרי עצמו נהנה מממלאכתו מיד, דינה של המלאכה כאילו נעשתה עבור הנכרי.
והביא לזה דוגמא (שם סעיף סג): ״בית שגרים בו יהודים ונכרים, והשרת הנכרי הפעיל את ההסקה המרכזית בשביל הבנין כולו, אזי מכיון שמוטל עליו להפעיל את ההסקה גם כאשר הדיירים היהודים אינם בבית מותר ליהנות ממנה״.
וכן פסק בהלכה ברורה (סי’ רעו סי״ט) בהסתמך על שני קולות.
אכן ללא היתרים אלו אין לאפשר לנכרי להדליק את המזגן על מנת לענג את השהייה שהוא רק עבור קהל יהודים, וראה בפסקי תשובה (סימן רעו הערה 138) שיש למחות בתוקף בבתי מלון המורים לעצמם היתר לכתחילה להדליק המזגן ולכבותו על ידי עובדים נכרים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אדם שקנה כלי אכילה הראוי לטבול ונמצא במקום שאין בו מקוה או ים וכדומה לטבול
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אורח שאין מדליקים בביתו ישתתף עם הדלקת הבעל הבית על ידי שיתן לו שוה פרוטה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
