ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
הרבה שנים, הוא היה כקול קורא במדבר, כולם חשבו שהוא הזוי, אבל מהרגע שטראמפ, נשיא המעצמה הגדולה בעולם התחיל לדבר על הגירת הערבים מרצועת עזה, כולם מבינים שהוא ריאלי!
ממש 'ימות המשיח', הוא מלמל לעצמו בסיפוק.
'ימות המשיח'? הגיב לעברו מרדכי בן יאיר, עוזרו הנאמן, נו, נו! אני יודע שיש משיח בן דוד, משיח בן יוסף, אבל אף פעם לא שמעתי על משיח בן טראמפ... רק אנשים בודדים בתולדות ישראל זכו להימשח בשמן למלכים על ישראל – שאול, דוד, שלמה, יהוא. כולם היו מעם ישראל. אבל משיח גוי?
תתפלא, קפץ אריאל במקומו ושלף את התנ"ך האישי שלו, כבר היה פעם משיח גוי. הנה, תסתכל בספר ישעיהו (מה, א) "כה אמר ה' למשיחו, לכורש אשר החזקתי בימינו...". הנה, כורש מלך פרס, גוי גמור, נקרא כאן משיח!
ידעתי שזה מה שתגיד, חייך מרדכי, ושלף קלף מגולגל מכיסו. זאת ההזדמנות לחשוף לפניך את המגילה העתיקה, שירשתי מסב סבי. אומרים שהוא היה מתלמידי המהרש"א. יש שם גילויים מדהימים על נס פורים, והקמת בית המקדש השני.
אריאל החל לעיין במגילה, ולפתע חש סחרחורת הולכת וגוברת... היו שם גילויים מדהימים, שהאירו את מגילת אסתר ונס פורים באור חדש. וכך נכתב במגילה:
כולם יודעים, שאסתר המלכה הייתה במשך כמה שנים, 'סוכנת סמוייה'. היא לא הגידה את עמה ומולדתה, ושמרה בקנאות על סודה. כשהגיע הרגע הקריטי, היא נחשפה, והצילה את עמה.
אך האמת היא, שהיא הייתה חלק ממשפחת סוכנים, שהיה לה תפקיד נוסף חשוב וקריטי בתולדות ישראל. חלק מהדברים נודעו כבר למקצת העם, וחלקם נותרו סמויים עד שגילה אותם מורי ורבי המהרש"א הקדוש, ובאתי לאחוז בשיפולי גלימתו ולהעמיק בדבריו.
הדברים הידועים למקצת העם, שמאחורי המאבק של המן ומרדכי על המשכיות העם היהודי, הסתתר גם מאבק סמוי על בניין בית המקדש השני. באותה תקופה, שמע כורש מלך פרס לנבואת ישעיהו (מד, כח) "האומר לכורש רועי... ולאמור לירושלים תבנה והיכל תיווסד". הוא פרסם קריאה לעם היהודי לשוב לירושלים ולבנות בה את בית ה' (ספר עזרא). לצערנו רק מקצת מהעם נענה לקריאתו, והם עלו לארץ ישראל.
כשניגשו העולים לבנות את המקדש, והחלו לייסד אותו, התנכלו להם הגויים שהתגוררו בארץ, והפריעו להם לבנות. וכך כשמת כורש ואחשוורוש מלך במקומו, שלחו הגויים את המן ועשרת בניו ומכתב שטנה בידיהם, שבו שכנעו את המלך להפסיק את הבניה (עזרא ד, ספרי דאגדתא אסתר פרשה א). היהודים שעלו לארץ, לא טמנו ידיהם בצלחת, ושלחו את אחד מראשי העולים הלא הוא מרדכי היהודי, לשכנע את המלך לבנות את בית המקדש.
השניים התמודדו על ליבו של המלך. בתחילה גברה ידו של המן, שאף הצליח לגזור גזירת הרג על כל היהודים, אולם כאן נכנסה לתמונה, בסייעתא דשמיא מופלאה, אחייניתו של מרדכי, אסתר המלכה, הצילה את העם, והביאה לתלייתם של המן ועשרת בניו.
אך כאן נותרה בעיה קשה. למרדכי הייתה מטרה נוספת – להביא לבניין המקדש, ואחשוורוש סירב בתקיפות להיענות לבקשה זו, באומרו לאסתר: "עד חצי המלכות ותעש – לא דבר שחוצץ למלכות... בניין בית המקדש" (מגילה טו:). אחשוורוש גם הוכיח שבית המקדש לא אמור להיבנות, שהרי ישעיהו התנבא שכורש יבנה את המקדש, ובפועל המקדש לא נבנה בימיו.
אחשוורוש היה בטוח, שהוא מנע ממרדכי ואסתר את בניין המקדש, אך המהרש"א (מגילה יג:) מגלה לנו שאחשוורוש טעה בגדול. מלכו של עולם ניצח את אחשוורוש, והביא דרכו את בניין בית המקדש.
למדונו חז"ל (שם) שאסתר הייתה גם אשתו של מרדכי. כל זמן שהיא הייתה אצל אחשוורוש באונס, הייתה עדיין מותרת למרדכי, ושמרה על עצמה שלא תתעבר ותוליד. אולם כשבאה לאחשוורוש מרצונה בבקשה שיבטל את הגזירה, נאסרה על מרדכי, ומיד התעברה ונולד לה ילד, הלא הוא דריווש, המלך הפרסי הבא.
בתוך שנים מעטות, נפטר אחשוורוש, ובנו דריווש מלך במקומו. דריווש היה יהודי, בנה של אסתר היהודייה, וכשבקשו ממנו לאשר את בניין המקדש, הוא אישר את הבקשה.
כעת התבררה נבואת ישעיהו (מהרש"א שם). הפסוק שקורא לכורש 'רועי', דיבר על כורש, ומנבא שכורש ייסד את המקדש בלבד, "והיכל תיווסד". הפסוק השני שקורא לכורש 'משיח', מדבר על כורש אחר הלא הוא דריווש בן אסתר, שהיה יהודי מצאצאי שבט בנימין, ונרמז הדבר במילה 'ימינו' בפסוק "לכורש אשר החזקתי בימינו", והוא המלך שאישר את השלמת בניין המקדש.
ו"מאת ה' הייתה זאת.. שיוולד ממנה ומאחשוורוש דריווש, שהוא היה הנותן רישיון לגמור בניין בית המקדש" (חת"ס יו"ד עב)!
נו? חייך מרדכי, יש משיח גוי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













