ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
גוי עשיר אחד למד תנ"ך, והגיע לנבואה בספר יחזקאל פרק מז, המדברת על המים שעתידים לצאת בעת הגאולה מבית המקדש. אותם מים יהפכו לנחל גדול, שיזרום לים המלח וירפא את מימיו. מים אלו יביאו חיות גדולה לים המלח, שיהיו בו דגים רבים, "והיה הדגה רבה מאוד... וחי כל אשר יבוא שמה הנחל. והיה עמדו עליו דוגים (כלומר – דייגים) מעין גדי ועד עין עגליים... תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאוד".
אמר אותו הגוי לעצמו, כתוב כאן שבזמן הגאולה יהיו דייגים שידוגו הרבה דגים בים המלח, כדאי לי לשלם כסף ולזכות ברישיון דיג לדוג את אותם דגים. זו עסקה משתלמת מאוד, שארוויח ממנה הרבה בזמן הגאולה.
הוא הגיע למסקנה שאת רישיונות הדיג תחלק הרשות המקומית באיזור הדיג, ולכן פנה לאחת הרשויות המקומיות באיזור ים המלח והציע לתרום מיליוני דולרים (!!) לאחד ממוסדות החינוך בתחומי הרשות המקומית, תמורת רישיון דיג לדגי הגאולה.
ראש הרשות לא היה אדם דתי, ומבחינתו הייתה כאן זכייה בפיס. 'קוקו' אחד, מוכן לתרום מיליוני דולרים תמורת רישיון דיג עתידי ועלום בים המלח, ובשמחה רבה הוא פנה למוסד החינוכי היחידי בתחומי הרשות, שהתאים לדרישותיו של הגוי.
אבל ראש המוסד היה דתי, ובטרם שהסכים לקבל את התרומה, הוא פנה לאחד מרבותיו בשאלה – האם לקבל את התרומה המיוחדת?
אבל הרב הורה לו שלא לקבל את התרומה באומרו: 'אפילו הגויים מאמינים בדגים וברכה המופלאה של הגאולה, ואנו ניתן להם חלק בברכה זו'?
מאחורי אמירתו המיוחדת של הרב, מסתתרת גם הנחייה הלכתית, שמתחברת לעבודה הרוחנית של חודש אדר.
נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רנד, א) "אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא...", וטעם הדבר מפני חילול ה', שישראל נזקקים לצדקה מהגויים. פסיקה זו של השולחן ערוך היא לאסור לקיחת צדקה בפרהסיא, משמע שבצינעא מותר.
אולם כבר הוכיחו הפוסקים שזה דווקא בצדקה הניתנת ליחיד או שניתנת מצד גוי שנותן לכל אחד ולא נותן במיוחד ליהודים. אך אם נותן צדקה לרבים (מעשה רקח מתנו"ע ח, ט) או שנותן במיוחד לעם ישראל מצד שזה עם ישראל (דרך אמונה שם) אז אסור ליטול צדקה מגויים בכלל גם לא בצינעא.
והטעם לכך, לפי הגמרא (בבא בתרא י) שהצדקה נותנת זכויות וחיות לגויים, ונותנת להם כח וממשלה, ואם לא יקחו מהם צדקה, אז "כשתכלה זכות שבידן, וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו".
ובמילים אחרות, כשם שבעולם החומרי כשאדם שם כסף במקום או עסק מסויים, הוא קונה חלק ונחלה באותו דבר, כך מבחינה רוחנית כשאדם נותן צדקה לעניין מסויים, יש לו כביכול זכות שהיא חלק ונחלה רוחנית באותו עניין. לפיכך, אם גויים נותנים צדקה לישראל, אז יש להם אחיזה רוחנית באורם של ישראל, ויש להם כח וממשלה, והגאולה מתעכבת.
ואמרו חכמי הפנימיות, שהתיקון לכך הוא בנתינת 'זכר למחצית השקל' בימי חודש אדר.
מצאנו במגילה שהמן נתן 10,000 כיכר כסף לאחשוורוש כדי שיסכים לגזירה. ועל כך אומרת הגמרא (מגילה יג:) "אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים...". כלומר על ידי הצדקה והשקלים שאנו נותנים, אנו מונעים את האחיזה של הגויים בעזרת הכסף בעולם, ואנו מסכלים את גזרותיהם.
וזה מה שאמרו חכמי הפנימיות, שעל ידי הצדקה המיוחדת של זכר למחצית השקל, אנו מתקנים את האחיזה הרוחנית של הצדקה שגויים נותנים לישראל. נהגו ישראל לתת 'זכר למחצית השקל' בערב פורים, וכדאי שבזמן הנתינה נחשוב על כך שאנו מתקנים זאת.
ובהשלכה לימינו, ראינו במלחמה האחרונה עד כמה התמיכה שארצות הברית נתנה לישראל גרמה להם להכתיב מהלכים לכל המלחמה כאן, ועד כמה חללים קדושים הי"ד נפלו בגלל התכתיבים שלהם.
ויהי רצון, שנזכה השנה להביא את מחצית השקל לעבודת המקדש, ובעזרת ה' הן כפרטים והן כעם, נזכה להשתחרר מההשפעות של הגויים. ואז תתקיים בנו תפילת כהן גדול ביום הכיפורים (וכידוע פורים – כיפורים), "ואל יהיו עמך ישראל צריכין להתפרנס זה מזה, ולא לעם אחר", וודאי בזכות זאת יתקיים בנו גם המשפט הנוסף בתפילת הכהן הגדול ש'לא יסור השלטון מבית יהודה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
