ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בשובו מבית הכנסת, ראה שהנשים מסתודדות ומצביעות עליו. החיד"א שאל את המתורגמן – מה הן אומרות, והלה תרגם את דברי אחת מהן: "הרב הקדוש מירושלים אמר, שהמשיח לא יבוא השנה".
הרב נתמה על דברי האישה, והיא הסבירה לו שבכל שנה הן מכינות את הבית לבוא המשיח בתשעה באב, ואילו השנה נאסר עליהן להתכונן לבואו.
בעקבות דבריה, חזר בו החיד"א מדבריו, ואמר: "יש להודיע שחייבים לסייד גם השנה. אם נהגתן לסייד רק חדר – סיידו את כל הבית. אם השתמשתם צבע – השתמשו השנה בצבע היפה ביותר. ואולי בשל כך יבוא המשיח עוד היום". (חכמה מקדם עמ' 196).
כידוע – "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ואילו בימים אלה – "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ובכל זאת, מצאתי לנכון להביא לפניכם דווקא בימי אדר אלו סיפור על תשעה באב. מדוע ולמה?
ראשית – הסיפור עוסק בדמותו של הרב החיד"א, שיום ההילולא שלו חל ב- יא אדר. החיד"א היה מגדולי הפוסקים, מקובל גדול שנמנה על חבורתו של הרש"ש הגדול, וגם – היסטוריון וביבילוגרף שבספרו 'שם הגדולים' העמיד בפנינו את דמויותיהם של גדולי ישראל בכל הדורות.
שנית – לסיפור זה יש שני מסרים מרכזיים. המסר הגלוי עוסק בציפייה הממשית לגאולה הקרובה, אך גנוז בו גם מסר סמוי נוסף – חשיבותם של מנהגי ישראל. גם מנהג, שנראה לנו לעיתים תמוה, אם נחקור ונדקדק במקורו נמצא שהוא נושא בקרבו מסר חשוב מאד. (חשוב לציין, שקיימים גם 'מנהגי טעות', אך יש לדקדק הרבה בכל מנהג לפני שמחליטים שהוא מנהג טעות).
וכבר כתב על כך רבי מיימון הדיין (אבי הרמב"ם) – "אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל... וכתב רבינו נסים במגילת סתרים - כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה... אותם המנהגות אין לנו לבזותם ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא, כי הם מעיקרים נעשים, ולא יבוזו במנהג האומה. וכבר אמר הנביא ע״ה: ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב".
פורים הוא אבי המנהגים בישראל. "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם". בהר סיני קיבלנו את הצו האלוקי, "כפה עליהם הר כגיגית". לעומת זאת, בפורים – החג הראשון מדברי חכמים, קיבלנו על עצמנו מרצוננו את החיבור לדבר ה', "הדר קבלוה בימי אחשוורוש". ביום זה, נולדו המנהגים, אותם מקבל העם על עצמו כדי להתקרב לדבר ה'.
ואף תקנותיהם של חכמים, המיוסדים על גדולת בית הדין שתיקן את התקנה, תלויים גם בקבלת ומנהג הציבור. גזירה, שהציבור לא מקבל אותה ונוהג על פיה – בטלה. לפיכך, פורים קיים גם מכוח תקנת גדולי דור מרדכי ואסתר, אך גם מכוח ה"'קיימו וקיבלו", המנהג שהתפשט בציבור.
ויהי רצון, שמכוח קבלת התורה מרצון בימים אלה, נזכה לגאולה שלימה במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
