ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
הרבה שנים, הוא היה כקול קורא במדבר, כולם חשבו שהוא הזוי, אבל מהרגע שטראמפ, נשיא המעצמה הגדולה בעולם התחיל לדבר על הגירת הערבים מרצועת עזה, כולם מבינים שהוא ריאלי!
ממש 'ימות המשיח', הוא מלמל לעצמו בסיפוק.
'ימות המשיח'? הגיב לעברו מרדכי בן יאיר, עוזרו הנאמן, נו, נו! אני יודע שיש משיח בן דוד, משיח בן יוסף, אבל אף פעם לא שמעתי על משיח בן טראמפ... רק אנשים בודדים בתולדות ישראל זכו להימשח בשמן למלכים על ישראל – שאול, דוד, שלמה, יהוא. כולם היו מעם ישראל. אבל משיח גוי?
תתפלא, קפץ אריאל במקומו ושלף את התנ"ך האישי שלו, כבר היה פעם משיח גוי. הנה, תסתכל בספר ישעיהו (מה, א) "כה אמר ה' למשיחו, לכורש אשר החזקתי בימינו...". הנה, כורש מלך פרס, גוי גמור, נקרא כאן משיח!
ידעתי שזה מה שתגיד, חייך מרדכי, ושלף קלף מגולגל מכיסו. זאת ההזדמנות לחשוף לפניך את המגילה העתיקה, שירשתי מסב סבי. אומרים שהוא היה מתלמידי המהרש"א. יש שם גילויים מדהימים על נס פורים, והקמת בית המקדש השני.
אריאל החל לעיין במגילה, ולפתע חש סחרחורת הולכת וגוברת... היו שם גילויים מדהימים, שהאירו את מגילת אסתר ונס פורים באור חדש. וכך נכתב במגילה:
כולם יודעים, שאסתר המלכה הייתה במשך כמה שנים, 'סוכנת סמוייה'. היא לא הגידה את עמה ומולדתה, ושמרה בקנאות על סודה. כשהגיע הרגע הקריטי, היא נחשפה, והצילה את עמה.
אך האמת היא, שהיא הייתה חלק ממשפחת סוכנים, שהיה לה תפקיד נוסף חשוב וקריטי בתולדות ישראל. חלק מהדברים נודעו כבר למקצת העם, וחלקם נותרו סמויים עד שגילה אותם מורי ורבי המהרש"א הקדוש, ובאתי לאחוז בשיפולי גלימתו ולהעמיק בדבריו.
הדברים הידועים למקצת העם, שמאחורי המאבק של המן ומרדכי על המשכיות העם היהודי, הסתתר גם מאבק סמוי על בניין בית המקדש השני. באותה תקופה, שמע כורש מלך פרס לנבואת ישעיהו (מד, כח) "האומר לכורש רועי... ולאמור לירושלים תבנה והיכל תיווסד". הוא פרסם קריאה לעם היהודי לשוב לירושלים ולבנות בה את בית ה' (ספר עזרא). לצערנו רק מקצת מהעם נענה לקריאתו, והם עלו לארץ ישראל.
כשניגשו העולים לבנות את המקדש, והחלו לייסד אותו, התנכלו להם הגויים שהתגוררו בארץ, והפריעו להם לבנות. וכך כשמת כורש ואחשוורוש מלך במקומו, שלחו הגויים את המן ועשרת בניו ומכתב שטנה בידיהם, שבו שכנעו את המלך להפסיק את הבניה (עזרא ד, ספרי דאגדתא אסתר פרשה א). היהודים שעלו לארץ, לא טמנו ידיהם בצלחת, ושלחו את אחד מראשי העולים הלא הוא מרדכי היהודי, לשכנע את המלך לבנות את בית המקדש.
השניים התמודדו על ליבו של המלך. בתחילה גברה ידו של המן, שאף הצליח לגזור גזירת הרג על כל היהודים, אולם כאן נכנסה לתמונה, בסייעתא דשמיא מופלאה, אחייניתו של מרדכי, אסתר המלכה, הצילה את העם, והביאה לתלייתם של המן ועשרת בניו.
אך כאן נותרה בעיה קשה. למרדכי הייתה מטרה נוספת – להביא לבניין המקדש, ואחשוורוש סירב בתקיפות להיענות לבקשה זו, באומרו לאסתר: "עד חצי המלכות ותעש – לא דבר שחוצץ למלכות... בניין בית המקדש" (מגילה טו:). אחשוורוש גם הוכיח שבית המקדש לא אמור להיבנות, שהרי ישעיהו התנבא שכורש יבנה את המקדש, ובפועל המקדש לא נבנה בימיו.
אחשוורוש היה בטוח, שהוא מנע ממרדכי ואסתר את בניין המקדש, אך המהרש"א (מגילה יג:) מגלה לנו שאחשוורוש טעה בגדול. מלכו של עולם ניצח את אחשוורוש, והביא דרכו את בניין בית המקדש.
למדונו חז"ל (שם) שאסתר הייתה גם אשתו של מרדכי. כל זמן שהיא הייתה אצל אחשוורוש באונס, הייתה עדיין מותרת למרדכי, ושמרה על עצמה שלא תתעבר ותוליד. אולם כשבאה לאחשוורוש מרצונה בבקשה שיבטל את הגזירה, נאסרה על מרדכי, ומיד התעברה ונולד לה ילד, הלא הוא דריווש, המלך הפרסי הבא.
בתוך שנים מעטות, נפטר אחשוורוש, ובנו דריווש מלך במקומו. דריווש היה יהודי, בנה של אסתר היהודייה, וכשבקשו ממנו לאשר את בניין המקדש, הוא אישר את הבקשה.
כעת התבררה נבואת ישעיהו (מהרש"א שם). הפסוק שקורא לכורש 'רועי', דיבר על כורש, ומנבא שכורש ייסד את המקדש בלבד, "והיכל תיווסד". הפסוק השני שקורא לכורש 'משיח', מדבר על כורש אחר הלא הוא דריווש בן אסתר, שהיה יהודי מצאצאי שבט בנימין, ונרמז הדבר במילה 'ימינו' בפסוק "לכורש אשר החזקתי בימינו", והוא המלך שאישר את השלמת בניין המקדש.
ו"מאת ה' הייתה זאת.. שיוולד ממנה ומאחשוורוש דריווש, שהוא היה הנותן רישיון לגמור בניין בית המקדש" (חת"ס יו"ד עב)!
נו? חייך מרדכי, יש משיח גוי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
