ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מיהו הבחור המתמיד ביותר בישיבתך? הצביע רבי אברהם על בחור פלוני.
ומיהו הלמדן הגדול ביותר בישיבה? הצביע רבי אברהם על בחור אחר.
ומיהו ה'עובד' (עובד ה') הגדול ביותר? הצביע רבי אברהם על בחור שלישי.
וכך שאל רבי חיים עוד מספר שאלות באותו סגנון, עד שלבסוף שאל – ומיהו הטוב ביותר? כאן הראה לו רבי אברהם בחור אחר, ואף נקב בשמו – 'יענקב סטייפלר'. (הלא הוא – רבי יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה – ה'סטייפלר', מגדולי הדור האחרון, שיום ההילולא שלו יחול ב- כג' מנחם אב).
תמה רבי חיים על התשובה, ושאל – 'הייתכן'? הסביר לו רבי אברהם – "זהו ה'מבקש' הגדול ביותר – בכך כלול הכל, ועל כן הוא הטוב ביותר" (בית אימי, עמ' 144).
זוהי נקודה חשובה ביותר, שיכולה לקדם את כולנו בעבודת ה' שלנו. הסיפור מתחיל בדרך מאד 'הישגית'. מחפשים את הטוב ביות ר בהשוואה לאחרים - המתמיד, הלמדן ועוד. אמת, אלו הישגים בעבודת ה', וודאי מי שהשיג אותם, עמל קשות במסירות גדולה לשם שמיים. ובכל זאת, לא כל אחד יכול להיות הלמדן הגדול ביותר, וגם ההישגיות בתכונות נרכשות כהתמדה ועוד, מפילים לעיתים את רוחם של האחרים שלא הצליחו להעפיל להישגים אלו.
וכאן, מגיעה התפנית בסיפור. הטוב ביותר הוא ה'מבקש'. 'הסטייפלר' היה אדם גדול במיוחד בכל התכונות שהוזכרו בתחילת הסיפור. הוא היה מתמיד עצום, שהתפרסם עוד בבחרותו בכל עולם הישיבות בהתמדתו המיוחדת. הוא היה למדן גדול, שעד היום סדרת ספריו המעמיקים 'קהילות יעקב' מהווים נדבך חשוב בעולם הלמדנות הישיבתי. הוא היה גם 'עובד ה'' המדקדק בהלכה ומלא רגשי קודש, עד שבסוף ימיו נחשב גם ל'בעל מופת'.
ובכל זאת – רבו שם את הדגש על היותו 'מבקש'. מבקש ה' הוא מי שרצונו להידבק בה'. העיקר הוא כוח הרצון, ולרצות כל אחד יכול. כבר היו מגדולי המחשבה היהודית, שעמדו על כך שהרצון הוא יסוד הכול בעולם. רבי אברהם מדגיש גם את העובדה, שהכל כלול ברצון, שהרי הרצון הוא יסוד הכל.
(אמת, גם לרצות זה לא כל כך פשוט. ומספרים על הרבי מפשיסחא, שפעם בא שאלוהו – אם יש לו תלמיד שבאמת רוצה? וענה – לא, אבל מנדלי (רבי מנדלי מקוצק) רוצה לרצות!)
דומה, שהדברים מופיעים כבר בפרשת עקב בפסוק – "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה', ללכת בכל דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבוד אותו...". בפשט הפסוק מופיעה רשימה ארוכה של דברים שה' שואל מעימנו – יראת ה', הליכה בדרכיו, אהבת ה' ועוד. למעשה – כל עבודת ה' ושמירת מצוותיו על כל היבטיה כלולה בפסוק זה.
אולם, חז"ל שמו את הדגש על הנקודה הראשונה בפסוק, ולמדו ממנו: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" (ברכות לג:). ה' שואל מאיתנו רק את יראת השמיים, שהרי כתוב כאן לשון מיעוט – מה ה' שואל, רק דבר קטן (כביכול) – יראה.
וקשה – הרי בפסוק כתובים עוד עניינים רבים שמוטלים על האדם ולא רק יראת שמיים?
דומה שהתשובה לכך נעוצה בדברי חז"ל במסכת שבת (לא). שם מובא, שכשמביאים אדם לדין שואלים אותו שאלות על מעשיו בימי חייו, אך בסוף נקודת המפתח היא אם יש לו יראת שמיים. מסביר זאת רבה בר רב הונא – "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו". וכביאורו של רש"י – "אם ירא שמים הוא נעשה חרד לשמור ולעשות ואם לאו אינו חש לתורתו".
יראת שמיים זה להיות 'מבקש'. יראת שמיים, מבאר רש"י, זה לרצות לעשות רצון ה', ולכן זהו המפתח החיצוני שרק מכוחו אפשר להיכנס לכל החדרים הפנימיים. מי שיש בו יראת שמיים כבר יהיה לו גם את כל הרשימה הנוספת שמופיעה בפסוק, ולכן חז"ל אמרו שמה שה' מבקש מאיתנו זו את היראת שמיים.
יראת השמיים, הרצון לעשות רצון ה' זה תלוי רק בנו ולא בה', לכן הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. יראה זו היא המבוא לכל כוחות עבודת ה' בכלל.
להיות 'מבקש' ובכך הכל כלול!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
