ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
ואם נתבונן נראה שעניינם של פרשת שמיני וחודש ניסן חד הוא: גילוי והופעת השכינה בעולם. וכן יום חנוכת המשכן המתואר בפרשה, הוא בדיוק ראש חודש ניסן (רש"י בתחילת הפרשה ד"ה 'ויהי ביום השמיני' – שמיני למילואים הוא ראש חודש ניסן וכו').
הפרשה פותחת במילים 'ויהי ביום השמיני' – יום השמיני למילואים, ומספר שמונה רומז להופעה שמעל הטבע (מהר"ל). כי כאשר קם המשכן, השכינה שהיא מעל הטבע, שרתה עליו. וכן חודש ניסן הוא חודש הניסים שנעשו לישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף, ניסים שהיו כולם מעל הטבע, בבחינת 'גאולה מלמעלה' שכולה נעשית על ידי ה', וכמו שאומרים בהגדה: 'אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא שליח'. ולכן בסדר החודשים, חודש ניסן הוא החודש הראשון, היינו חודש הראשון לסדר האלוקי של הופעת ה' בעולם. ובחודש זה התברר לעולם שיש הנהגה שהיא מעל הטבע, והיא מנהיגה את הטבע, ויש קשר בינה לבין הטבע.
הדרך לזכות להשראת שכינה
ואכן עם ישראל זכה בחודש ניסן, חודש הגאולה ממצרים, לראות גילויים שמעל הטבע, וכן זוהי מגמת הקמת המשכן, להשרות השכינה בישראל שהיא מעל הטבע.
ואולם בהקמת המשכן, אירע גם אסון, כשנדב ואביהוא בני אהרן הקטירו אש זרה אשר לא ציוה אותם ה', ונהרגו מיד במקום ואף שעשו זאת מתוך כוונה טובה להתקרב לה', מכל מקום עשו מה שלא הצטוו. ומכאן למדנו עיקרון יסודי בעבודת ה', שהדרך להגיע אל השראת השכינה, היא רק על ידי דבקות בצו האלוקי, במילוי רצון ה', ולא שאנחנו נחליט איך להתקרב אליו. וכמאמר המלאך שהתגלה בחלום למלך כוזר ש'כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים' (הכוזרי), כי הוא המציא לעצמו עבודה שעל ידה יתקרב לאל, ולא בזה ה' חפץ, אלא בכך שיעשו מצוותיו וחוקיו. וכן מאמר הפסוק בפרשתנו (ויקרא ט, ו) "ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'", דורשים בחסידות, אם 'זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו' אז "וירא אליכם כבוד ה'" - כדי לזכות להשראת השכינה, צריך לעשות בדיוק כפי שציוה ה'.
ולכן דווקא בעשיית המשכן המבטא את הדרך להשראת השכינה, מופיע במספר רב של פעמים שעשו הכל 'כאשר ציוה ה' את משה' (כ-17 פעמים בפרשת פקודי וכן כ-7 פעמים בעבודת המילואים בפרשת צו, ועוד פעמיים בפרשת שמיני, באחת מהן (ויקרא ט, כא) כתוב: 'כאשר ציוה משה' והיינו כאשר ציוה ה').
נזכה להיות דבקים במצוות ומתוך כך נזכה להשראת השכינה בבתינו ובמעשה ידינו, ובעיקר נזכה לבניין בית המקדש שהוא מקום השראת השכינה המרכזי בעולם, וממנו תופיע השכינה בשלמותה לעם ישראל ולעולם כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
