ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
----------
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א - ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
בכל תחום שהתורה מדריכה את האדם והוא אינו יודע מה דעת התורה עליו לשאול רב. ונפרט: התורה מורה לקיים תרי"ג מצוות ובכל שאלה הלכתית שאדם אינו יודע מה הדין עליו לשאול רב.
התורה גם מורה לאדם להתנהג במידות טובות והמידות הם עיקרי תורה, גם בהם אם אדם אינו יודע מה הדרכת התורה עליו לשאול רב.
אין צריך לשאול רב איזה מפעל כלכלי להקים, אך יש לשאול רב בשאלות הנוגעות להלכה כגון הלכות ריבית או יורד לאומנות חברו וכדומה.
אין צריך לשאול רב היכן לקנות דירה, אך במידה שהדבר נוגע לענייני תורה, כגון מקום שבו יוכל לקבוע עיתים לתורה ולחנך את בניו לתורה ולמצוות, לעומת מעלות אחרות במקום אחר, כאן בוודאי צריך להתייעץ עם רב. שאלה זו חשובה יותר מאשר שאלות הלכתיות פרטיות, כי זה נוגע להנהגה הכללית על פי התורה.
ככל שאדם גדל יותר בתורה הרי הוא יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ואינו צריך לשאול. כמו כן, ככל שהשאלות יותר פרטיות,כך יש מקום להפעיל שיקול דעת עצמאי. כגון במקרה שיש לאדם עשר דקות ללמוד לפני התפלה, והוא מתלבט מה ילמד אמונה או הלכה, עדיף שיחליט לבד מאשר שישמע תשובה מרב, כי רב צריך לרדת לסוף דעתו מה יותר מתאים ומועיל לו. זו אינה שאלה עקרונית, והתשובה תהיה שונה מאדם לאדם.
גם בשאלות ציבוריות, בשאלות פוליטיות ומדיניות, התורה מדריכה את עם ישראל. בדרך כלל יש לשאלות הציבוריות השלכות הנוגעות לענייני תורה. ועל כן כאשר המלך שוקל לצאת למלחמה עליו להוועץ בסנהדרין. הסנהדרין לא יתנו הדרכה איך לנהל את הקרב אך יתנו חוות דעת על עצם ההחלטה באם לצאת למלחמה או לא, שכן הדבר נוגע לפיקוח נפש. כמו כן יתנו דעתם בשאלות מוסריות והלכתיות הקשורות למלחמה.
----------
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים
בשאלות מסוימות
בנושאים מסוימים חובה לשאול רב, בנושאים אחרים הרשות ביד השואל, וישנם שאלות שלא רצוי לשאול רב. ברור, שבכל ספק בשאלות הלכתיות חייב האדם להתייעץ עם רב ואסור לו להחליט לבדו, אם אינו בקי בהלכה. ואם השואל הוא תלמיד חכם עליו לשאול בתחומים בהם הוא נוגע בדבר, למשל: דיני ממונות, התרת נדרים שלו, של בני ביתו או קרובים ושותפים, שאלות איסור והיתר ועוד.
חשוב גם לשאול בנושאים שנוגעים ליצירת דרך חיים תורנית, כגון - האם לשאת אישה שמתאימה לאדם מבחינות רבות, אך מאידך יש חשש שאיננה מקפידה בעניינים תורניים, או שמשפחתה עלולה להתערב ולהזיק בענייני תורה או משפחה. דוגמא נפוצה נוספת - ענייני עסקים בהם יש חשש לנפילה באיסורי גזל, עריות וכדומה.
אולם יש גם נושאים שאין בהם שום שאלה שקשורה לתורה. בנושאים אלו - אם השאלה חשובה, ודרושה עצה שאינה מקצועית אלא אנושית - מוסרית וכדומה, אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם. אך אם השאלה דורשת מומחיות מקצועית, לא תורנית, אין להטריד בה את הרב, ואם שואלים אותו אולי יש בכך חשש איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול", שמא ייתן עצה שאינה טובה. כמובן, גם בשאלות אלו אפשר לבקש ברכה מהרב לאחר התייעצות עם מומחים.
חשוב להדגיש: רצוי לא להטריד את הרב בשאלה, אם מראש לא מוכנים לקבל כל תשובה שהרב יפסוק. ראשית, מפני שזמנו של הרב יקר ומוקדש למען הציבור, וזו גם פגיעה בכבודו של הרב. ושנית, מפני שהשואל עלול להיענש משמים ח"ו, אם לא ישמע לתשובה שיקבל. במקרה זה עדיף שיחליט לבד, ויבקש רחמי שמיים שלא יכשל.
----------
הרב בן ציון עמר שליט"א - רב הישוב 'שבות רחל'
תורת חיים
תורתנו היא תורת חיים ויעודה להשפיע על הבריאה כולה, לפיכך שאלה זו נוגעת לבסיס קיומה של היהדות.
בשלב א' התורה נבראה תתקע"ד שנה קודם בריאת העולם, וכלשון חז"ל: "הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא" (הסתכל בתורה וברא את העולם). בשלב ב' ניתנה התורה לעם ישראל, כדי שיוכל לקיים את ייעודו - הפיכת העולם המעשי לעולם שמבטא את שם ה', וכדברי חז"ל במסכת אבות (פרק ג' א'): "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו... חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתרה נודעת להם... חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חיבה יתרה נודעת להם...". וכדברי הפסוק: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי". אחריות גדולה רובצת על עם ישראל לקיומה של תורה, באופן טבעי גדולי תורה ותלמידי חכמים ששקדו ושוקדים על תורתם, הם העתידים להביא לקיומו של ייעוד זה.
לו זכינו היו הדברים מתקיימים במהרה - בית המקדש היה נבנה, והתורה בשלמותה הייתה מתגלית בחיינו. אלא שגלותנו ונטישתנו את ארצנו גרמו לביטול התורה והנבואה. אולם איננו אובדי עצות, שבנו עתה לארצנו להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את התורה והנבואה על כנה. החכמים בעמלם בתורה מכוונים להוציא מן הכח אל הפועל את השפעת התורה על כל תחומי החיים, חלקם במעגלים המרכזיים כמו חינוך ומשפט, וחלקם במעגלים נושקים. אי לכך לא ניתן לקיים הרבה תחומים מחיי היום יום ללא הכוונה של תורה.
האם נסיק מכך שהתורה עוסקת בענייני העולם - רפואה, בחירת מקצוע, כלכלה וכו' עד הפרט האחרון? לא ולא! אך בכל זאת התורה היא "תורת חיים", ולתלמידי חכמים העוסקים בתורה, שדפוסי החשיבה שלהם יונקים מתורה יש סייעתא דשמיא, ובכוחם לכוון תחומים רבים מצד הקשר של אותו תחום לעולמה של תורה. רוח זו יונקים הם מרבותיהם, שאליהם השתלשלה התורה ממעמד הר סיני. לדוגמה: לו היתה יודעת מדינת ישראל כיצד חובק עולם הכשרות עולמות וחוצה גבולות, כאלה הנוגעים לנזקי נפשות, נזקי ממון, איכות הסביבה ועוד, הייתה ממנה שר לענייני כשרות בממשלתה. מתוך כך אנו מצווים לשאול תלמידי חכמים מה יש לתורה לומר בכל תחום שבו אנו עוסקים - פסיכולוגיה, חברה, חינוך, משפט, תרבות, ועוד. כך תאציל התורה מרוחה על הבריאה כולה, ונשיב את כל העולם לצור מחצבתו, בב"א.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
