ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עולם המוסיקה המקיף אותנו בבית, בשמחות וברחוב, מעלה שאלות רבות, שעיקרן - מהי מוסיקה יהודית?
דומיה וניגון
הרב רא"ם הכהן שליט"א, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב
את עבודת ה' של האדם ניתן לחלק לשלושה חלקים - מחשבה, דיבור ומעשה. עבודת ה' שבמחשבה היא בנפש האדם בינו לבין עצמו, לעומת עבודת ה' בדיבור שמתלבשת במילים ומופיעה כלפי חוץ.
בין המחשבה לדיבור ניתן להוסיף שני שלבי ביניים אפשריים - הדומיה והניגון. הדומיה משאירה עדיין את הנעלם בהעלם, אך יכולה לגלות לסובבים את עוצמתו, ואילו הניגון נותן גילוי ראשוני ועמוק. הזוהר (חלק ג ל"ט, ע"א) מסביר מדוע לכהנים אסור להיכנס שתויי יין למקדש - היין יוצר תנועה מן ההעלם אל הגילוי ומוציא את הסודות החוצה, כמאמר חז"ל המפורסם: "נכנס יין יצא סוד" (סנהדרין ל"ח ועוד), ואילו עניינם של הכהנים הוא ההעלם - הסוד, הדומיה.
לעומת הכהנים שעניינם הוא הסוד וההעלם, הלויים קשורים לבחינה של היין, ועבודתם בשירה וניגון, שעניינם הוא הוצאת העולם הפנימי של האדם כלפי חוץ. לעומת היין, המים הם החומר הכי פשוט והכי טהור בעולם, וזה מבטא את האין סוף הנעלם, שקשור לכהנים. לאור זאת מובן מדוע שירת הלויים הייתה בשעת ניסוך היין, ואילו עבודת הכהנים בזיקה לניסוך המים בחג הסוכות. כך נוצרת הרמוניה של העלם וגילוי, כאשר הלויים שרים בחוץ בזמן ניסוך היין, והכהנים עובדים בפנים בדומיה.
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".
שירת הלויים הייתה בזמן ניסוך היין בקרבנות ציבור. הניסוך היה יורד לשיתין שבמזבח היורדים עד התהום, והלויים היו עומדים על חמש עשרה המעלות. אבל בספר מאור ושמש (פרשת קורח) מביא בשם ספר ברית מנוחה שהלויים היו מחזירים בתשובה את החוטא על ידי ניגון, בשעת הקרבת הקרבן: "שבשעה שהיו מביאים קרבן לבית המקדש, היה מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו, ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין - אזי רמז הכהן העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה, ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה".
מוסיקה המקרבת לרבש"ע
הרב מוטי הרשקופ שליט"א, ראש ישיבת 'כינור דוד' בעטרת
רבים מאיתנו מצאו את עצמם לא אחת מהרהרים ולעתים נבוכים בשאלת הזיקה של המוסיקה לעולם הקודש. באופן אינטואיטיבי אנו מרגישים שחייב להיות קשר בין עולם המוסיקה שהוא עולם רוחני, לבין עולם הקודש שהוא מקור ויסוד לכל שאיפותינו הגבוהות והנאצלות.
אולם, המציאות טופחת על פנינו במבוכה בדמותם של יצירות מוסיקאליות רבות וקודים תרבותיים המתלווים להם, שברור לנו באופן חד משמעי שאין להם מקום לא באוהלו של שם ובוודאי לא באוהלו של יעקב.
טרם בואנו לברר נקודה זו עלינו להציב בנתוני הבסיס מספר עובדות:
א. המוסיקה הוא אחד הכוחות בעלי ההשפעה החזקה ביותר על כלל המין האנושי. ב. המוסיקה שמשה בהיכל הקודש בזמן שבית המקדש עמד על תילו. ג. גדולי ישראל ראשונים ואחרונים חכמי נגלה וסוד, הפליגו רבות בשבחה של המוסיקה וייחסו לה מדרגות גבוהות במיוחד.
המובאות הן רבות. נציין את ריה"ל (ספר הכוזרי ב' ס"ה) שמתאר את המוסיקה שהיא "מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה", הרמב"ן (בתורת האדם), כותב: "כי ענין הכנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוסיקא, כענין שאמרו קול ודבר ורוח וזהו רוח הקדש".
ובשם הגר"א מובא בהקדמה של ר' ישראל משקלוב על 'פאת השולחן' כי: "רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלוים, וסודות תיקוני הזוהר, אי-אפשר לידע בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה", ועוד לא הזכרנו את גדולי החסידות, הרב קוק זצ"ל, הרב הנזיר ועוד רבים.
עובדות אלו מביאות אותנו להבנה, כי דבר כה מרכזי שנברא על ידי רבש"ע לא לחינם נברא. אנו כאנשי תורה ואמונה מחפשים בכל דבר את התכלית שיכולה להביא אותנו להתקרבות להקב"ה ולגילוי שכינתו.
המוסיקה נוגעת בנפש במקומות עמוקים מאוד שאף המילים מנועות מלהגיע, מקומות אלו יש בם כדי לחולל הנעה ותזוזה פנימית עמוקה הנדרשת כדי לפעול בלבבות את הכיסופים לאל חי.
מוסיקה יהודית היא זו שמעוררת את האדם לעניין היהודי של הקירבה להקב"ה וגילוי שכינה. כל שאר מרכיבי המוסיקה, ויסודות החכמה המופלאה הזו הם כלי שרת כדי להביא אותנו אל היכולת ליצור קירבה זו.
אנו אסירי תודה לכל גדולי המוסיקה בכל הדורות שהצליחו לגלות טפח ואף יותר מהסודות של חכמת המוסיקה. עם ישראל יידע גם הפעם, לחבר את גילוים אל התכלית הנצחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
