ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ, ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד... (זכיתי לשמוע את הדברים מהרב בעצמו).
כידוע, לימוד הגמרא הוא מרכז הלימוד בבית המדרש. דרכה של הגמרא, שהיא מעלה אפשרויות, מקשה ומתרצת, והשורה התחתונה והמסקנות הסופיות, מהוות רק חלק קטן ממנה. וכבר התקשו רבים מהתלמידים הצעירים, הבאים בשערי בית המדרש – מפני מה עלינו להשקיע בלימוד זה, שעמלו מרובה ומשקיעים זמן רב בחיפוש ותהיה, וכי לא עדיף לנו ללמוד הלכה פסוקה או לימודי מחשבה, שלכאורה תועלתם מרובה יותר?
והתשובה היא – זו בדיוק גדלותה של הגמרא. הגמרא היא מרכז התורה שבעל פה, וכל מטרתה של התורה שבעל פה שיהיה בית מדרש חי ותוסס, בו דנים החכמים זה עם זה, עד שמתקבלות מסקנות הנותנות מענה לעניינים התורניים המתחדשים בכל דור.
יש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב קיבלנו ישירות מפי ה'. תורה שבעל פה קיבלנו את יסודותיה ודרכי לימודה מפי ה', כ'הלכה למשה מסיני' ועוד, ומעתה ואילך נצטוו כל חכמי ישראל בכל הדורות להגות בה, ולחדש בה לפי הכללים שנמסרו לנו, וכך נוצר בית מדרש חי ותוסס, שיודע לתת מענה לאתגרים המתחדשים בכל דור.
וכך נאמר בגמרא (חגיגה ג.) "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד... נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה - אף דברי תורה פרין ורבין. בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה... הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד... אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע... את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין".
נמצאנו למדים, שדברי התורה מתחדשים ומתפתחים מתוך הדיונים של החכמים בבית המדרש, והכל המשך התורה. כמובן, כדי לזכות לכוון ולהיות המשך התורה שבעל פה צריך להיות הכל מתוך דברי ה'חכמים' כדברי הגמרא, ולא כל סברא מהבטן זוכה לכך, אולם לשם הדברים מתכווננים.
הגמרא היא למעשה הפרוטוקול האחרון של הדיונים שהתרחשו בהשתתפות חכמי ישראל המרכזיים שבדור, מכאן ואילך כל רב וחכם ישב ודן לבדו, (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה תורה), ולכן העמוד המרכזי של לימוד תורה שבעל פה הוא דרך לימוד הגמרא, ולמעשה כל לומד גמרא מצטרף לאותו דיון חי ותוסס, והופך להיות חלק מהמשך התורה בישראל. (ובפשטות, כשמנסה לכוון לאמיתה של תורה, הרי גם אם טועה, על כך אמרו חז"ל, מדרש שיר השירים, ודגלו עלי אהבה – ודילוגו עלי אהבה).
נמצאנו למדים, שמטרת לימוד התורה זה לא רק הידע שאנו מקבלים, כי אם להיות חלק מחיות התורה, להיות חלק מיצירתה והתחדשותה, לחיות ולהתחיות.
וזה בדיוק עניינו של חג הסוכות. ביום כיפור אמנם התרוממנו לגבהים רוחניים, אך עשינו זאת כשאנו צמים, ולמעשה משילים מעלינו את עולם החומר וחיים רק את הרוח. זו לא הפסגה השלימה של התורה. עלינו לחיות את התורה בשלימות בכל מרחבי חיינו, ולשם כך אנו עולים מיום כיפור לסוכות, למדרגה נוספת של קשר עם ה'.
בסוכות, אנו חיים את כל חיינו עם ה', האכילה היא מצווה, והשינה היא מצווה, וכל פעולה ופעולה מהחיים שאנו עושים בתוך הסוכה, הופכת להיות מצווה. כדברי הגאון מוילנא המפורסמים – 'שתי מצוות אדם עושה עם הנעליים, סוכות וארץ ישראל', כי עניינם של מצוות אלו ללמדנו שכל מרחבי חיינו קשורים לה'.
ויהי רצון, שנזכה עוד השנה לעלות ולראות את פני ה' במקדשו. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
