ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
כמה קשה הכתיבה על מורי זקני מרן הגאון רבי אברהם כהנא שפירא הריני כפרת משכבו זצוק"ל, ימים ספורים אחר עלייתו לישיבה של מעלה. שבעתיים קשה הכתיבה במספר שורות מועט, המחייבת התמקדות בנושא אחד, אף שגדלותו של מורנו ורבנו זצוק"ל ואישיותו מלאת ההוד וההדר, רבת גוונים היתה וכללה פנים רבות.
בגמרא (ברכות מ"ב) מובא שלאחר הלווייתו של רב, כשלתלמידיו עלה ספק בעניין קביעות מקום לברכת המזון ולא ידעו את ההלכה, קם רב אדא בר אהבה וקרע קריעה נוספת בבגדו, אמר - "נח נפשיה דרב". ככל שמתרחק הזמן מהסתלקות הרב, הרגשת החלל והחסרון הגדול רק מתעצמת ותחושת חוסר האונים והיתְמוּת תופסת מקום יותר ויותר. כתיבה זו היא בבחינת קריעה ראשונה, אף שנכונו עבורנו קריעות רבות.
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו" (מו"ק י"ז). יסודות רבים טמונים בדמיון זה שבין הרב למלאך ה', אולם נדמה כי בעצם הגדרת המלאך ותפקידו מצוי התנאי ההכרחי לבקשת התורה מפיו של הרב. מלאך, כשליח ה', מסור כל כולו למטרה אחת לשמה נוצר, ללא פניות וללא נגיעות אישיות - "שאין מלאך עושה שתי שליחויות" (בראשית רבה נ'). אם דומה הרב למלאך ה', כולו קודש למסירת התורה מדור לדור ללא כל חשבון אחר, יבקשו תורה מפיו.
כמה פעמים שמענו ממו"ר שהיה חוזר ומדגיש, כי הצירוף שבין רב ותלמיד הינו הרבה מעבר לגדר הפשוט של "ושננתם לבניך", ויוצר הוא מושג חדש של 'מסירת התורה' (ראה דרך החיים למהר"ל תחילת מסכת אבות ובפירוש החסיד יעב"ץ שם). 'מסירת התורה' איננה מצטמצמת בהעברת ידע גרידא, מדובר בחיבור נפשי פנימי עמוק, בקישור לסיני. בכך באר מו"ר את מאמר הגמרא (תמורה ט"ז), שנשתכחו מיהושע בן נון שלש מאות הלכות ונולדו שבע מאות ספיקות, רק משום המחשבה שאין לו צורך עוד במשה רבנו. לא כוח הזיכרון של יהושע נחלש, הסביר מו"ר זצוק"ל, כי אם החיבור הנפשי הפנימי של יהושע אל רבו. בזה טמון ההבדל שבין לימוד תורה מכל אדם, לבין בקשת התורה מרב הדומה למלאך ה'. דרך הרב הדומה למלאך שכולו קודש למסירת התורה, מתחברים תלמידיו לכל מוסרי התורה שבכל הדורות, והרי הוא בכלל "מעתיקי השמועה" (כלשון הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א' ובפירוש המשנה), עד משה רבנו ע"ה.
ניתן לכתוב ובעז"ה עוד יכתבו, סיפורים רבים והנהגות של מורנו ורבנו זצ"ל, על גאונותו האדירה, צדקותו, שליטתו בכל מכמני התורה וכוחו בפסיקת ההלכה ובהנהגה, אולם בשלוש מילים היה מורנו ורבנו זצ"ל - מלאך ה' צבאות. מו"ר זצ"ל מסר את נפשו ואת מאודו למסירת התורה, לגדל את אלפי תלמידיו לתורה, משום שכל מהותו כמלאך ה' צבאות היתה מסירת התורה, פשוטו כמשמעו. כאשר ניסו פעם לדחות אחד משיעוריו כיון שלא היה בקו הבריאות, התבטא - "מדוע אין מבינים שהשיעור זה הבריאות שלי, שהתורה היא החיים שלי". פעם כאשר שוחח עמי בענייני השיעורים והדיבור בלימוד עם התלמידים, אמר וציוה שוב ושוב בזה הלשון - "צריך למסור את הנפש על הישיבה!". כל מעייניו של מורנו ורבנו זצוק"ל היו נתונים למסירת התורה לדורות הבאים, את כל כוחותיו מסר על דבר זה וכל עמלו האדיר בתורה כל השנים היה בבחינת "לומד על מנת ללמד". עדיין מהדהדות באוזני דבריו של מורנו ורבנו זצ"ל על מיטת חוליו בבית החולים, כאילו אין מסביבו רופאים ומכשירים והוא אוחז בידי ולוחש באוזני - "קח אותי לישיבה, קח אותי לישיבה".
ביום ראשון של חג הסוכות איבדנו את גדול מעתיקי השמועה בדורינו, את הקשר החי שלנו לסיני. רבנו הגדול, הדומה למלאך ה' צבאות, עלה בסערה השמיימה, מי ייתן לנו תמורתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
