ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
יום אחד חלה ישראל במחלה קשה מאוד. ניגש ישראל לירמיהו, שפך לפניו את ליבו, וסיפר לו על מחלתו. כשסיים את סיפורו הכואב, פנה ישראל לירמיהו ושאלו: "האם אתה אוהב אותי באמת? מה אתה מוכן לעשות בשבילי"?
ענה לו ירמיהו: "ודאי, אוהב אני אותך עד מאוד, ואעשה כל שביכולתי לרפואתך. לצערי, הדבר היחיד שבכוחי לעשות הוא להתפלל לרפואתך, לכן אתפלל עליך בכל עומק כוונתי".
הודה ישראל לירמיהו חברו הטוב, ואכן ירמיהו השקיע רבות בתפילה. עברו חודשים, מצבו של ישראל הלך והחמיר, ולפתע עלה במוחו של ירמיהו רעיון כביר. נודע לירמיהו, שחברם המשותף, פרופסור אליהו משיח הוא 'המומחה' הבינלאומי לניתוח הספציפי, שיכול להציל את חייו של ישראל.
ניגש ירמיהו לפרופ' משיח, וסיפר לו על מחלתו הקשה של ישראל, החבר המשותף. לאחר שגולל את הסיפור הקשה, שאל ירמיהו את פרופ' משיח: "האם אתה אוהב את ישראל באמת? מה אתה מוכן לעשות בשבילו"?
ענה לו פרופסור אליהו משיח: "וודאי, אני אוהב את ישראל מאוד, אתפלל עליו"!
אמר לו ירמיהו: "אינך חבר! אתה לא אוהב אותו"!
תמה פרופ' משיח: "מדוע אתה אומר כך? הרי אני מתכוון לפעול למענו בדיוק באותו אופן שאתה פעלת למענו"?
ענה לו ירמיהו: "זה לא דומה. אני יכול רק להתפלל, אבל אתה בכוחך גם לנתח אותו, ולהביא לו בעזרת ה' רפואה. אם היית אוהב אותו באמת, לא היית מסתפק בתפילה, אלא עושה פעולה מעשית להצלתו"!
זהו משל על עם ישראל. אכן, בגלות חלינו במחלה קשה עד מאוד, ולפיכך המשיל הנביא ישעיהו (נג, ג) את עם ישראל בגלות ל"איש מכאובות וידוע חולי" (הכוזרי, ב, לד).
ומה עלינו לעשות כדי לרפא את עם ישראל ממחלתו ולהיגאל מגלותינו?
"אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו... ציפית לישועה"? (שבת לא.). כל אדם נתבע במהלך חייו לצפות לישועה.
מימי ירמיהו, עת גלינו מארצנו וחרב מקדשנו, היו תקופות ארוכות שבהם הציפיה לישועה יכולה הייתה להתבטא אך ורק בתפילה ובציפיית הלב.
אולם, בדורות האחרונים, לימדונו גדולי ישראל, שהחל להתעורר בעולם כוחם של אליהו ומשיח, מבשרי ומביאי הגאולה, ומאז בכוחנו לפעול פעולות מעשיות להבאת הגאולה. נמצא, שכיום, הציפייה לישועה מתבטאת (בצד המשך התפילות) גם בפעולות מעשיות לקירוב הגאולה, ומי שמסתפק בתפילות בלבד, ולא מושיט ידו ל'ניתוח מציל החיים' של האומה, דומה הוא לפרופסור המבכר להתפלל במקום להושיט יד ולהציל חיים.
כך, למשל, מתפללים אנו לה', "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ברוב דורות הגלות, לא היה בידי עם ישראל כוח לשוב לארץ. אולם, בדורות האחרונים, כל יהודי יכול לעלות לארץ. והלא, בכל יהודי יש נשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ניצוץ מהשכינה. נמצא, שכל יהודי העולה לארץ, משיב בפועל את השכינה לציון, כי כשנשמתו שבה לציון, הרי שהשכינה שבקרבו שבה לציון.
וזה עומק מה שאמרו חז"ל (רש"י דברים ל, ג) "ושב ה' אלקיך את שבותך" – "היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן, שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
וודאי דרכים רבות ומגוונות יש להחשת הגאולה – בבניין הארץ, בשדה החינוך, בקירוב ישראל לאבינו שבשמיים, בהנחלת תודעת המקדש ועוד ועוד. אך כל השואף להימנות על מצפי הישועה, חייב בדורנו לשאול את עצמו בלא הרף – מהי הפעולה המעשית שבכוחי לפעול להבאת הישועה בקרוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
