ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
יום אחד חלה ישראל במחלה קשה מאוד. ניגש ישראל לירמיהו, שפך לפניו את ליבו, וסיפר לו על מחלתו. כשסיים את סיפורו הכואב, פנה ישראל לירמיהו ושאלו: "האם אתה אוהב אותי באמת? מה אתה מוכן לעשות בשבילי"?
ענה לו ירמיהו: "ודאי, אוהב אני אותך עד מאוד, ואעשה כל שביכולתי לרפואתך. לצערי, הדבר היחיד שבכוחי לעשות הוא להתפלל לרפואתך, לכן אתפלל עליך בכל עומק כוונתי".
הודה ישראל לירמיהו חברו הטוב, ואכן ירמיהו השקיע רבות בתפילה. עברו חודשים, מצבו של ישראל הלך והחמיר, ולפתע עלה במוחו של ירמיהו רעיון כביר. נודע לירמיהו, שחברם המשותף, פרופסור אליהו משיח הוא 'המומחה' הבינלאומי לניתוח הספציפי, שיכול להציל את חייו של ישראל.
ניגש ירמיהו לפרופ' משיח, וסיפר לו על מחלתו הקשה של ישראל, החבר המשותף. לאחר שגולל את הסיפור הקשה, שאל ירמיהו את פרופ' משיח: "האם אתה אוהב את ישראל באמת? מה אתה מוכן לעשות בשבילו"?
ענה לו פרופסור אליהו משיח: "וודאי, אני אוהב את ישראל מאוד, אתפלל עליו"!
אמר לו ירמיהו: "אינך חבר! אתה לא אוהב אותו"!
תמה פרופ' משיח: "מדוע אתה אומר כך? הרי אני מתכוון לפעול למענו בדיוק באותו אופן שאתה פעלת למענו"?
ענה לו ירמיהו: "זה לא דומה. אני יכול רק להתפלל, אבל אתה בכוחך גם לנתח אותו, ולהביא לו בעזרת ה' רפואה. אם היית אוהב אותו באמת, לא היית מסתפק בתפילה, אלא עושה פעולה מעשית להצלתו"!
זהו משל על עם ישראל. אכן, בגלות חלינו במחלה קשה עד מאוד, ולפיכך המשיל הנביא ישעיהו (נג, ג) את עם ישראל בגלות ל"איש מכאובות וידוע חולי" (הכוזרי, ב, לד).
ומה עלינו לעשות כדי לרפא את עם ישראל ממחלתו ולהיגאל מגלותינו?
"אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו... ציפית לישועה"? (שבת לא.). כל אדם נתבע במהלך חייו לצפות לישועה.
מימי ירמיהו, עת גלינו מארצנו וחרב מקדשנו, היו תקופות ארוכות שבהם הציפיה לישועה יכולה הייתה להתבטא אך ורק בתפילה ובציפיית הלב.
אולם, בדורות האחרונים, לימדונו גדולי ישראל, שהחל להתעורר בעולם כוחם של אליהו ומשיח, מבשרי ומביאי הגאולה, ומאז בכוחנו לפעול פעולות מעשיות להבאת הגאולה. נמצא, שכיום, הציפייה לישועה מתבטאת (בצד המשך התפילות) גם בפעולות מעשיות לקירוב הגאולה, ומי שמסתפק בתפילות בלבד, ולא מושיט ידו ל'ניתוח מציל החיים' של האומה, דומה הוא לפרופסור המבכר להתפלל במקום להושיט יד ולהציל חיים.
כך, למשל, מתפללים אנו לה', "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ברוב דורות הגלות, לא היה בידי עם ישראל כוח לשוב לארץ. אולם, בדורות האחרונים, כל יהודי יכול לעלות לארץ. והלא, בכל יהודי יש נשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ניצוץ מהשכינה. נמצא, שכל יהודי העולה לארץ, משיב בפועל את השכינה לציון, כי כשנשמתו שבה לציון, הרי שהשכינה שבקרבו שבה לציון.
וזה עומק מה שאמרו חז"ל (רש"י דברים ל, ג) "ושב ה' אלקיך את שבותך" – "היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן, שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
וודאי דרכים רבות ומגוונות יש להחשת הגאולה – בבניין הארץ, בשדה החינוך, בקירוב ישראל לאבינו שבשמיים, בהנחלת תודעת המקדש ועוד ועוד. אך כל השואף להימנות על מצפי הישועה, חייב בדורנו לשאול את עצמו בלא הרף – מהי הפעולה המעשית שבכוחי לפעול להבאת הישועה בקרוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
