ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים
אכן היה כדבר הזה:
בימי האמורא רבא, מסופר על אדם אחד שהתחייב מלקות בבית דינו של רבא משום שבעל כותית, הלקוהו ומת.
נשמע הדבר בביתו של המלך שבור, וביקש להעניש את רבא.
אמרה לו איפרא הורמיז, אמו של המלך שבור: "שלא יהא לך עסק ודברים עם היהודים, משום שכל מה שהם מבקשים מה' - נותן להם".
אמר לאמו: "מה למשל"?
ענתה לו: "היהודים מבקשים גשמים - והם באים"!
אמר לה: "מה הראיה - בזמן הגשמים? נראה שירדו עתה, בחודש תמוז"!
שלחה לרבא ואמרה לו: "כוון דעתך והתפלל שירדו גשמים"!
התפלל רבא, ולא ירדו גשמים... אמר לפניו: "רבש"ע, א-לוהים, באוזנינו שמענו, אבותינו ספרו לנו פעול פעלת בימיהם בימי קדם - ואנו בעינינו לא ראינו"! ירדו גשמים, עד שנתמלאו כל המרזבים של מחוזא, ושטפו והגיעו המים עד לנהר חידקל.
נגלה לו אביו בחלום ואמר לו: "האם יש מי שמטריח את השמים כל כך?
קום ושנה מקומך כי מקפידים עליך בשמים"!
שינה מקומו. למחרת מצא מיטתו מחותכת מסכינים (מתורגם ע"פ תענית כד, ע"ב).
יש ללמוד ממעשה זה, כמה לקחים הנוגעים לאורחות חיים והנהגת מוסר ודרכו של עולם, ועל היחס הנכון שבין הטבע והנס.
א . אף שבמעשה שעשה רבא, בהלקותו את בועל הכותית הוא צדק, הרי ברגע שהפליג מעט בעונשו, ועבר את גבול יכולתו של המוכה לספוג את המכות - נענש. על כן הגיע רבא לידי כך, שהמלך רצה להענישו וליסרו, לא רק על זה שמת על ידו, אלא ייתכן שהקפיד גם על עצם נטילת סמכות ההלקאה וביצוע העונש.
ב . בפעם הראשונה לא נענה רבא בתפילתו, שירדו גשמים בתמוז, כי אין זה לפי דרכו של עולם ולצורך העולם. גם זכותו שלו לא עמדה לו, בתפילתו, אף שהצלתו האישית בוודאי היתה תלויה בכך, שהמלך לא יענישו. אבל אין צורך לשנות סדרי תבל בשביל זה.
ג . בפעם השנייה ביקש רבא שיתקדש שם שמים בהתגלות הנס, כמו בימי אבותינו, שפעל ה' בימיהם נפלאות, ואילו עתה הגויים מזלזלים בנו, כי לא הראנו אותותיו ונסיו היום, ועתה אם לא יופיע הנס, יהיה בכך חילול שם שמים. מאחר שאימו של המלך סיפרה בשבחם ובגדולתם של ישראל, ביכולתם לשלוט על הטבע, על כן חרג הדבר מעבר לעניין האישי של רבא ולהצלתו. ואכן הופיעו לפתע הרבה גשמים, בשפע רב, ואפילו בחודש תמוז, ללמדנו את יכולתם של ישראל לשלוט בחוקי הטבע.
ד . אף שהתקדש שם שמים בירידת הגשמים בתמוז, והתברר למלך סוד גדולתם של ישראל. מופיע אביו של רבא בחלום, ומודיע לו שישנה את מקומו, כי הוא מנודה לשמים, כי ישנה גערה וקפידא עליו בשמים, על שהטריח לעשות את הנס.
רש"י בקולמוסו הנפלא, הסביר את הנאמר במסכת חולין (קלג, ע"א) שרבא נזוף היה, לפי סיפורנו זה. שהרי לא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס, אלא רק בזה המעשה, שביקש את הגשמים בחודש תמוז שלא לצורך.
ה . לכאורה יש לשאול, הלא גם שמואל הנביא ביקש שירדו גשמים שלא בעונתן, בימי הקציר. הסביר המהרש"א, ששמואל עשה זאת "כנגד כל ישראל" (תענית כד ע"ב), ואילו רבא עשה בתקופת תמוז, בשביל שבור המלך - שלא לצורך.
בכל אופן למדנו כלל חשוב -סדר זרעים נקרא 'אמונת' ומבואר בירושלמי משום "שמאמין בחיי העולמים וזורע" אנחנו חיים באמונה ולא בניסים אנחנו סומכים על הקב"ה ובוטחים בו ועושים את המעשה הדרוש אבל לא חייבים לשבור את מסגרות הטבע והליכותיו הקבועות שהקב"ה ברא כי זהו סדרו של עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
