ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
"וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה ב, ד).
"חדקל" זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה טז, ד).
"בהרת" זו יון שהיתה מבהרת בגזרותיה על ישראל ואומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (ויקרא רבה טו, ט).
אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם... בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים (שו"ע או"ח תקפ, א-ב. מהכל-בו סג).
בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא תרגום: בשלשה בתשרי בטלה האזכרה מן השטרות, מפני שגזרה מלכות יון הרשעה שמד על ישראל, ואמרו להם כפרו במלכות שמים, ואמרו אין לנו חלק באלהי ישראל, ולא היו מזכירין שם שמים בפיהם. וכשתקפה יד בית חשמונאי התקינו שיהו כותבין שם שמים בשטרות. וכך היו כותבין: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול דהוא כהן לאל עליון. וכששמעו חכמים בדבר אמרו, וכי מזכירין שם שמים בשטרות, למחר זה פורע את חובו וקורע את שטרו ונמצא שם שמים מוטל באשפה, ובטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב. (מגילת תענית, פרק ז תשרי).
"מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה" אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן הדא הוא דכתיב (עובדיה א, ח): "והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו" יש תורה בגוים אל תאמן דכתיב "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה" (איכה רבה ב, יג).
מלכות יון מתפשטת בעולם ופועלת בכח הזרוע להשליט את חכמתה ותרבותה על העולם כולו. מהי אותה חכמה? מהי אותה תרבות? "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם" (בראשית ט, כז), דבריו של יפת יהיו באהלי שם ואימא גומר ומגוג, א"ר חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת (הוא לשון יון, לשונו יפה משל כל בני יפת – רש"י) יהא באהלי שם (מגילה ט:). חכמת יון כוללת שפה יפה, מלים גבוהות, היא כוללת פילוסופיה מפותחת ממיטב המוח האנושי, תרבות יון מחצינה את יופיו של האדם, את גבורתו, את הצלחותיו, אבל מה אין בה? אין בה את הקדוש ברוך הוא! היונים נלחמים בכל כוחם לכפות על כל העולם את חכמתם ותרבותם הכוללת הכל חוץ מהדבר האמיתי והעיקרי, הקדוש ברוך הוא! הם נוחלים הצלחות מסחררות, גם כאשר הם פונים להלחם בעם ישראל ההצלחה מאירה להם פנים, הם מגייסים לשורותיהם עוד ועוד מתייוונים ששמחים להצטרף אל העולם הנאור, המתקדם והתרבותי... לא, הם אינם זונחים את "תורת ישראל", הם פשוט הופכים אותה לעוד חכמה הנלמדת באוניברסיטה, "חכמת ישראל"! היוונים שמחים לאמצה ובלבד שהיא תכלול הכל מלבד דבר אחד, את "אלוקי ישראל". ואז הגיע הרגע הגדול.... הצבא היווני האדיר פוגש את החשמונאים, כיס התנגדות קטן של יהודים חדורי אמונה, אמונה בכך ש"תורה בגוים אל תאמין", שאין דבר כזה "תורת ישראל" בלי "אלוקי ישראל". הם מכריזים באומץ נדיר, בקול רם וצלול "מי לה' אלי"!!! כל מי שלא מוכן לוותר על "חלק באלוקי ישראל" מוזמן להצטרף ולהלחם בחירוף נפש נגד היוונים.
החשמונאים הולכים נגד הטבע, על פי דרך הטבע אין להם כל סיכוי לנצח או אפילו לשרוד מול הצבא היווני האדיר, הקדוש ברוך הוא משלם להם מיד ובמזומן, ב"מדה כנגד מדה", ונותן להם את הנצחון נגד הטבע באופן נסי, "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים". הקדוש ברוך הוא היה יכול להציל את החשמונאים בהנהגה הרגילה בה הוא מנהיג את עולמו, בדרך הטבע, כגון על ידי מגיפה של נגיף קטלני מדבק בשורות הצבא היווני, אבל אז לא היה מתיישב ענין ההשגחה בלב בני האדם, כי זה היה נתלה במקרה ובמנהגו של עולם, ולכן שילם להם הקדוש ברוך הוא בנס הגדול לעיני כל העולם שעמד נרעש ונפעם מכך שכיס התנגדות קטן של החשמונאים הצליח להביס בדרך מלחמה את הצבא היווני האדיר.
ישנה שאלה מפורסמת על נוסח תפילת על הנסים, "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" מציינים את גודל הנס שזכו לו החשמונאים, אבל "וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך", וכי איזה נס יש כאן? האם יש איזה כלל שקובע שטמאים אמורים לנצח את הטהורים, שרשעים אמורים להביס את הצדיקים, שעוסקי תורתך אמורים להנתן ביד זדים???
ולפי דברינו אפשר לבאר שהמילים "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" אכן באים לציין את הנס, אבל ההמשך אינו מציין את הנס, אלא בא להסביר מדוע קרה הנס, הסיבה ש"מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים", היא משום שהיו אלו "טמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך", הקדוש ברוך הוא נתן לחשמונאים את הנצחון ההירואי נגד הטבע ובאופן נסי משום שהם היו טהורים, צדיקים ועוסקי תורתך שמסרו נפשם נגד הטבע, וכל זאת כדי שיודע לעין כל, כי זה בהשגחה מהשם יתברך, ובכונה ממנו לשלם טוב לטובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
