בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • ימים נוראים
  • יום כיפור
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
יום הכיפורים הרב משה ליב הכהן הלברשטט עיצומו של יום מכפר ספר החינוך מצווה קפה, ...מֵחַסְדֵי הָאֵל עַל בְּרִיּוֹתָיו לִקְבֹּעַ לָהֶם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְכַפָּרָה עַל הַחֲטָאִים עִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּבוּ שֶׁאִלּוּ יִתְקַבְּצוּ עֲוֹנוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁנָה בְּשָׁנָה, תִּתְמַלֵּא סְאָתָם לְסוֹף שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ אוֹ יוֹתֵר וְיִתְחַיֵּב הָעוֹלָם כְּלָיָה, וְעַל כֵּן רָאָה בְּחָכְמָתוֹ בָּרוּךְ הוּא לְקִיּוּם הָעוֹלָם לִקְבֹּעַ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְכַפָּרַת חֲטָאִים לַשָּׁבִים. וּמִתְּחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם יְעָדוֹ וְקִדְּשׁוֹ לְכָךְ, וְאַחַר שֶׁיְּעָדוֹ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ הַיּוֹם לְכַפָּרָה נִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם וְקִבֵּל כֹּחַ הַזְּכוּת מֵאִתּוֹ יִתְעַלֶּה עַד שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ בַּכַּפָּרָה, וְזֶהוּ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה... וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַצְמוֹ לְכַפֵּר... בספר החינוך מציין שהחטאים מתכפרים ביום הכיפורים עם התשובה, כפי שאכן נפסק להלכה ברמ"א (תרז, ו) שיום הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו, אבל המבעט בו ומחשב בליבו, מה מועיל לי יום כיפור זה, אינו מכפר לו. אבל במקור הדין זה שנוי במחלוקת בין רבנן לרבי (יומא פה:, שבועות יב:-יג.), לדעת רבנן יום הכיפורים מכפר רק לשבים, אבל לדעת רבי על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר שאם עשה תשובה יום הכפורים מכפר ואם לאו אין יום הכפורים מכפר. הַטְּעָמִים לִקְרִיאוֹת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרוֹת בְּיום הכיפורים בשחרית ומנחה בשולחן ערוך (תרכא, א): מוציאין שני ספרים בראשון קורים ששה בפרשת אחרי מות עד "ויעש כאשר צוה ה'". ואם חל בשבת קורים שבעה ומפטיר קורא בשני בפנחס "ובעשור לחודש", ומפטיר בישעיה "ואמר סלו סלו פנו דרך" עד "כי פי ה' דבר". המשנה ברורה (ס"ק ב) מוסיף, בפרשת אחרי מות, איתא בזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אינם מתים בחייו. והעיקר בזה שעל ידי זה יתן לב לשוב מעבירות שבידו אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר [מטה אפרים]. בהלכות תפילת מנחה ביום הכיפורים, כותב השולחן ערוך תרכב, ב, ומוציאין ספר תורה, וקורים שלשה בפרשת עריות, עד סוף הפרשה, והשלישי מפטיר ביונה. באר היטב ס"ק ב: עריות, התוס' במגילה דף לא כתבו הטעם, בשביל שהנשים מקושטות לכבוד היום. ובמדרש איתא כשם שהקדוש ברוך הוא הזהיר שלא לגלות ערוה, כך לא יגלה ערות עונותינו. ובט"ז כתב הטעם, דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות, על כן מזהירין על זה ביום הכיפורים שהוא יום קדוש ונורא עיין שם. וכן במיתת בני אהרן, להורות שלא להקל במצות שלא נמצאו בהם אזהרות כמו בנדב ואביהו, כל בו. משנ"ב ס"ק ז: בפרשת עריות, משום שנפשו של אדם מחמדתן ואם יש אחד שנטמא יחזור בתשובה, ומפטיר ביונה שמדבר מן התשובה, ועוד שאין יכולין לברוח מן השם יתברך, אחרונים. רְצוֹן הַשֵּׁם שיתקן את נפשו לֹא יְשׁוּנֶּה שער הציון ס"ק ו: וכוונתם, כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו שאין יכול לתקן בשום אופן, ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד, ואם יגזור עליו הקדוש ברוך הוא למות ימות. אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה, כל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא לתקן, ויבוא עוד פעם ופעמיים לעולם הזה ובעל כרחו יוכרח לתקן, ואם כן למה לו כל העמל למות ולסבול חיבוט הקבר ושאר צרות ולחזור עוד הפעם? וראיה מיונה, שהקדוש ברוך הוא רצה מאיתו שילך וינבא, והוא מאן בזה ונס לים, מקום שלא ישרה עליו עוד השכינה לנבאות כידוע, וראינו שנטבע בים ונבלע בדג והיה שם במעיו כמה ימים, ולפי הנראה בודאי לא יוכל להתקיים דברי השם יתברך, ומכל מקום ראינו שסוף דבר היה שרצון השם יתברך נתקיים וילך וינבא, כן הוא האדם בענייניו. וזהו שאמרו באבות: ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. רְצוֹן הַשֵּׁם שיקיים את התורה לֹא יְשׁוּנֶּה הָאַלְטֶער מִקֶלֶם רַבִּי שִׂמְחָה זִיסְל זִיו כָּתַב בְּדוֹמֶה לָזֶה בְּסִפְרוֹ חָכְמָה וּמוּסָר (עמוד תמ, סימן רמד, במאמר "ליהודים היתה אורה"), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בִּינָה נִרְאֶה, כִּי כָּל מָה שֶׁהָאָדָם קָשֶׁה לוֹ לִשְׁבֹּר רְצוֹנוֹ לְקַיֵּם הַתּוֹרָה, בֵּין בֵּינוֹ לַחֲבֵרוֹ, כְּכַעַס, וְקִנְאָה, שִׂנְאָה, וְתַאֲוָה וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, הוּא יְדַמֶּה כִּי הוּא עוֹבֵר רְצוֹן ה' וְעוֹשֶׂה רְצוֹן עַצְמוֹ, וְהָאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי מִי יוּכַל לָדוּן עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ, מִי יוּכַל לְשַׁנּוֹת רְצוֹן ה', הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְאֵין שׁוּם אָדָם יוּכַל לְשַׁנּוֹת אַף כְּנַף זְבוּב קָטָן, אֲבָל רַק דּוֹמֶה לוֹ כִּי הוּא מְשַׁנֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין זֶה רַק דִּמְיוֹן בְּעַלְמָא, וִיסוֹד הַזֶּה יֵשׁ לָנוּ לְבָרֵר כְּמוֹ חַי עַד שֶׁיִּתְיַסֵּד אֵצֶל הָאָדָם לִכְלָל גָּדוֹל בְּכָל דָּבָר, כִּי רְצוֹן ה' לֹא יְשׁוּנֶּה, וּמָה שֶׁדּוֹמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר רְצוֹן ה', רַק דִּמְיוֹן בְּעַלְמָא הוּא, וְאֵינוֹ מַרְוִיחַ רַק רָעָה, לְעַצְמוֹ, כַּדּוֹמֶה פַּרְעֹה רָאָה בְּאִצְטַגְנִינוּת כִּי יִוָּלֵד מוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן גָּזַר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", וְהִנֵּה הִתְחַכֵּם לַעֲבוֹר רְצוֹן ה', מָה עָשָׂה הַשֵּׁם? הֻכְרַח לְגַדֵּל מוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבֵיתוֹ דַּוְקָא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֻכְרַח לְמַנּוֹתוֹ עַל בֵּיתוֹ, וְהִנֵּה פַּרְעֹה הָיָה קָשֶׁה לוֹ מְאוֹד לִשְׁבֹּר רְצוֹנוֹ, וְהִתְחַכֵּם לַעֲבוֹר רְצוֹן הַשֵּׁם, וְלֹא הוֹעִיל בָּזֶה, רַק מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְרָעוֹת, רְצוֹן הַשֵּׁם הוּא עַצְמוֹ עָשָׂה שֶׁגִּדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְהַדִּמְיוֹן שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעָבַר רְצוֹן ה', גָּרַם לוֹ שֶׁהֵבִיא עַל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַדִּמְיוֹן בְּעַלְמָא מַכּוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת, בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וּרְצוֹנוֹ לֹא נַעֲשָׂה. אזהרה אחרונה תפילת מנחה של יום הכיפורים היא התפילה האחרונה בה אנו מתוודים בוידוי המפורט הכולל את ה"על חטא"... ועל חטא שחטאנו לפניך בגילוי עריות...על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב... על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה... דווקא כאן קוראים את פרשת העריות, לפי שהתשובה על חטאים הנוגעים לעריות עשויה להיות לא אמתית, לא כנה, לא מכל הלב, משום שנפשו של אדם מחמדתן, ויום הכיפורים לא יכפר על האדם אם לא ישוב בתשובה שלמה בכל לבו לדעת רבנן, ואף לדעת רבי יום הכיפורים לא יכפר על חטאי האדם אם מדובר בפריקת עול, ואיסורי עריות עלולות בהחלט להיות בגדר פריקת עול אצל רבים, משום שנפשו של אדם מחמדתן. הקריאה בנביא יונה באה לעורר ולהזהיר אותנו באזהרה אחרונה לפני הוידוי המפורט האחרון של יום הכיפורים, שנשוב בתשובה שלמה ואמתית מכל הלב, ונעזוב באמת את איסורי העריות וכל האיסורים הנלווים אליהם, ולא נאמר לעצמנו שאיננו מסוגלים לכך... משום שרצון השם שנתקן את נפשו לא ישונה, וזה יקרה במוקדם או במאוחר, בין אם נרצה או לא נרצה, ולכן כדאי לנו מאוד להזדרז ולשוב בתשובה שלמה ואמתית מכל הלב, ועל ידי כן נזכה לתשובה ויום הכיפורים מכפרין.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il