כשכל העולם נכנס לבית אחד! | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
פנחס

קטגוריה משנית

183

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פעם, נסעתי בטרמפ עם כמה יהודים, והתגלגלה שיחה על נושאים מסויימים הנוגעים לעולם הרוחני של עם ישראל. תוך כדי שיחה, אמרתי על אחת הבעיות הרוחניות של דורנו – "זו הבעיה הגדולה של דורנו".
מיד הגיב הנהג ואמר: "הבעיה של דורנו זו סכנת הגרעין האיראני..."
לכאורה, שיחה סתמית, אך באמת היא חושפת שתי נקודות מבט - הראשונה סוברת שהרוחניות היא שורש העולם, וממילא כשיש לקות רוחנית בקשר בינינו לה', לקות זו עלולה, חלילה, לגרום גם לסכנות מעשיות. לעומתה, השנייה מתרכזת במציאות החומרית, ונוטה לראות במישור חיצוני זה את עיקר ההתרחשות בעולם.
כיודע, הגמרא משתמשת בביטוי – 'כולי עלמא' (כל העולם), שכשהיא מצטטת נקודה המוסכמת על כל הדעות בבית המדרש, על אף שבעולם הכללי מחוץ לבית המדרש נושא זה כלל לא מוכר. ללמדך, שהעולם הקובע הוא העולם הפנימי בבית המדרש, ולא העולם הכללי שבחוץ.
רעיון זה, יכול להוות יסוד למספר קושיות בפרשת והפטרת פנחס. כידוע, תילי תילים של קולמוסים נשברו בשאלה – הכיצד נותן ה' לפנחס את 'בריתי שלום'? מה לקנאי הגדול, איש הקצה, ולמידת השלום? מידה זו נראית לנו כמתאימה לאהרון הכהן המשכין שלום בין כולם, ולא לפנחס התופס צד חריף מול החוטאים במחנה ישראל?
תירוצים רבים נאמרו. ואולי, אפשר לתרץ תירוץ, שאפשר למוצאו כעומק נוסף בחלק מהתירוצים. השלום המדובר כאן הוא קודם כל שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים. הברית והשלום אינם שני עניינים, אלא עניין אחד, פנחס חידש את הברית בין ה' לישראל, ובכך השכין שלום בין העולם והשכינה, וזכה גם הוא לברית שלום.
רק אחרי שיש חיבור פנימי בין ישראל ובין ה', אנו זוכים גם לחיבור ושלום בין כל חלקי העם. והטעם לכך, כי באמת אנשים מתאחדים מסביב לערכים נעלים ששווה בשבילם להתאחד, לכן לטווח ארוך מי שמאחד את ישראל עם העומק הפנימי שלהם שזה הקשר לה', מוביל בסוף גם לאיחוד חיצוני ושלום בין כל חלקי העם.
ובכך תתיישב גם קושיא גדולה על ההפטרה. לאחר המעמד הגדול בהר הכרמל, ולאחר שאליהו נמלט מחרב איזבל אל המדבר, מתגלה אליו ה' במערה בהר חורב, ואליהו קובל בפני ה' על כך שבני ישראל עזבו את ברית ה' וגם רוצים להרגו.
באותה שעה, מטיל ה' על אליהו 3 משימות, שמטרתם להשיב את ישראל בתשובה ולתקן את המצב: "(1)...ומשחת את חזאל למלך על ארם, (2) את יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל, (3) ואת אלישע בן שפט... תמשח לנביא תחתיך".
המשימות נאמרות בסדר מסוים, וכידוע בפרקי אבות נאמר שאחד ההבדלים בין חכם לגולם, שהחכם אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, והיפוכם בגולם. לאור זאת, היינו מצפים שאליהו יקדים וימשח את חזאל למלך על ארם, אך בפועל אליהו נוהג הפוך, הוא הולך מיד לאלישע, ואילו את המשימות הראשונות של המלכת חזאל ויהוא, הוא משאיר לאלישע שיבצע זאת בעתיד הרחוק. הכיצד? מניין ידע אליהו להתחיל באלישע?
והתשובה נעוצה בנקודה בה פתחנו. ראשית, יש לתקן את התיקון הפנימי, ולכן צריך להתחיל במעגל הקרוב ביותר – אלישע. בהמשך, המעגלים עתידים להתרחב יותר ויותר.
עניין זה מופיע בעוד נקודות בהפטרה. כשה' מתגלה לאליהו, עוברים בהתחלה איתני הטבע הגדולים – הרוח, הרעש והאש, ועל כולם נאמר שלא בהם ה'. ורק בסוף – "קול דממה דקה"... וילט פניו באדרתו... והנה אליו קול". הקול בוקע מהדממה בזמן שפני אליהו מכוסות. רק כשאליהו נכנס לעולמו הפנימי, ללא ראיה ושמיעה חיצוניים, הוא זוכה להתגלות ה', ומשם מתחילים מעגלי התיקון והברית.
וכך גם אליהו מושך אחריו את אלישע. אליהו לא מדבר איתו, אלא רק משליך אליו את אדרתו, ואלישע מבין את הרמז. ללא אומר חיצוני, נרקמת הברית הפנימית. והוא הולך אחריו ומשרתהו, ומעלתו של אלישע לא בכך שלמד מפי אליהו, אלא שיצק מים על ידיו, כלומר צפה במעשיו ולמד ממנו גם בלי דבורים.
בדורנו, ב"ה אנשים רבים מתאווים להשכין שלום בין כל חלקי האומה. לצערנו, רבים חושבים ששלום זה יושג אם נושאי התורה יקפלו את דגליהם. מדמים הם שרק אם לא תהיה אמת, אז יהיה שלום. אך האמת היאט, שכדי שנזכה לשום בין כל חלקי האומה, עלינו להתחבר לאמת הפנימית שלנו, ורק מסביבה נוכל להתלכד לאומה אחת.
וכך נאמר על צום יז בתמוז, העומד בפתח, "צום הרביעי... יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה, והאמת והשלום אהבו". דווקא מתוך האמת יבוא שלום, ואז נזכה לגאולה השלימה, וכל הצומות יהפכו לנו לששון ושמחה!

פנחס

הרב נתנאל יוסיפון

ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.

שיחות לחג החנוכה
החושך המאיר
כסלו תשע"ד
שיחות ליום ירושלים
הוא משלנו
איר תשפ"ד
מבצע "עמוד ענן"
לאן מ(ת)רוממים הטילים?
כסלו תשע"ג
בא
איך מזהים משיח שקר?
כ"ט טבת תשפ"ה

פנחס

פנחס
תעלומה. מדוע נעלם הצדיק?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
מצוות עושים בשמחה, יש מצווה שמתלווה אליה גם בכי
הרב יוסף כרמל | תמוז תשע"א
פנחס
מי היה צלפחד?
מתוך העלון "חמדת ימים"
הרב יוסף כרמל | תשס"ג
פנחס
קנאת פנחס
"קול צופייך" – גיליון 302
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תמוז תשס"ה

פנחס

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
תפילת העמידה
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב חגי לונדין
הרה"ג יעקב אריאל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב משה אליה
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז