ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מיד הגיב הנהג ואמר: "הבעיה של דורנו זו סכנת הגרעין האיראני..."
לכאורה, שיחה סתמית, אך באמת היא חושפת שתי נקודות מבט - הראשונה סוברת שהרוחניות היא שורש העולם, וממילא כשיש לקות רוחנית בקשר בינינו לה', לקות זו עלולה, חלילה, לגרום גם לסכנות מעשיות. לעומתה, השנייה מתרכזת במציאות החומרית, ונוטה לראות במישור חיצוני זה את עיקר ההתרחשות בעולם.
כיודע, הגמרא משתמשת בביטוי – 'כולי עלמא' (כל העולם), שכשהיא מצטטת נקודה המוסכמת על כל הדעות בבית המדרש, על אף שבעולם הכללי מחוץ לבית המדרש נושא זה כלל לא מוכר. ללמדך, שהעולם הקובע הוא העולם הפנימי בבית המדרש, ולא העולם הכללי שבחוץ.
רעיון זה, יכול להוות יסוד למספר קושיות בפרשת והפטרת פנחס. כידוע, תילי תילים של קולמוסים נשברו בשאלה – הכיצד נותן ה' לפנחס את 'בריתי שלום'? מה לקנאי הגדול, איש הקצה, ולמידת השלום? מידה זו נראית לנו כמתאימה לאהרון הכהן המשכין שלום בין כולם, ולא לפנחס התופס צד חריף מול החוטאים במחנה ישראל?
תירוצים רבים נאמרו. ואולי, אפשר לתרץ תירוץ, שאפשר למוצאו כעומק נוסף בחלק מהתירוצים. השלום המדובר כאן הוא קודם כל שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים. הברית והשלום אינם שני עניינים, אלא עניין אחד, פנחס חידש את הברית בין ה' לישראל, ובכך השכין שלום בין העולם והשכינה, וזכה גם הוא לברית שלום.
רק אחרי שיש חיבור פנימי בין ישראל ובין ה', אנו זוכים גם לחיבור ושלום בין כל חלקי העם. והטעם לכך, כי באמת אנשים מתאחדים מסביב לערכים נעלים ששווה בשבילם להתאחד, לכן לטווח ארוך מי שמאחד את ישראל עם העומק הפנימי שלהם שזה הקשר לה', מוביל בסוף גם לאיחוד חיצוני ושלום בין כל חלקי העם.
ובכך תתיישב גם קושיא גדולה על ההפטרה. לאחר המעמד הגדול בהר הכרמל, ולאחר שאליהו נמלט מחרב איזבל אל המדבר, מתגלה אליו ה' במערה בהר חורב, ואליהו קובל בפני ה' על כך שבני ישראל עזבו את ברית ה' וגם רוצים להרגו.
באותה שעה, מטיל ה' על אליהו 3 משימות, שמטרתם להשיב את ישראל בתשובה ולתקן את המצב: "(1)...ומשחת את חזאל למלך על ארם, (2) את יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל, (3) ואת אלישע בן שפט... תמשח לנביא תחתיך".
המשימות נאמרות בסדר מסוים, וכידוע בפרקי אבות נאמר שאחד ההבדלים בין חכם לגולם, שהחכם אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, והיפוכם בגולם. לאור זאת, היינו מצפים שאליהו יקדים וימשח את חזאל למלך על ארם, אך בפועל אליהו נוהג הפוך, הוא הולך מיד לאלישע, ואילו את המשימות הראשונות של המלכת חזאל ויהוא, הוא משאיר לאלישע שיבצע זאת בעתיד הרחוק. הכיצד? מניין ידע אליהו להתחיל באלישע?
והתשובה נעוצה בנקודה בה פתחנו. ראשית, יש לתקן את התיקון הפנימי, ולכן צריך להתחיל במעגל הקרוב ביותר – אלישע. בהמשך, המעגלים עתידים להתרחב יותר ויותר.
עניין זה מופיע בעוד נקודות בהפטרה. כשה' מתגלה לאליהו, עוברים בהתחלה איתני הטבע הגדולים – הרוח, הרעש והאש, ועל כולם נאמר שלא בהם ה'. ורק בסוף – "קול דממה דקה"... וילט פניו באדרתו... והנה אליו קול". הקול בוקע מהדממה בזמן שפני אליהו מכוסות. רק כשאליהו נכנס לעולמו הפנימי, ללא ראיה ושמיעה חיצוניים, הוא זוכה להתגלות ה', ומשם מתחילים מעגלי התיקון והברית.
וכך גם אליהו מושך אחריו את אלישע. אליהו לא מדבר איתו, אלא רק משליך אליו את אדרתו, ואלישע מבין את הרמז. ללא אומר חיצוני, נרקמת הברית הפנימית. והוא הולך אחריו ומשרתהו, ומעלתו של אלישע לא בכך שלמד מפי אליהו, אלא שיצק מים על ידיו, כלומר צפה במעשיו ולמד ממנו גם בלי דבורים.
בדורנו, ב"ה אנשים רבים מתאווים להשכין שלום בין כל חלקי האומה. לצערנו, רבים חושבים ששלום זה יושג אם נושאי התורה יקפלו את דגליהם. מדמים הם שרק אם לא תהיה אמת, אז יהיה שלום. אך האמת היאט, שכדי שנזכה לשום בין כל חלקי האומה, עלינו להתחבר לאמת הפנימית שלנו, ורק מסביבה נוכל להתלכד לאומה אחת.
וכך נאמר על צום יז בתמוז, העומד בפתח, "צום הרביעי... יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה, והאמת והשלום אהבו". דווקא מתוך האמת יבוא שלום, ואז נזכה לגאולה השלימה, וכל הצומות יהפכו לנו לששון ושמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
