ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
והחלק השני של הזריזות הוא לאחר שהתחיל במעשה המצווה, לא להפסיק באמצע, אלא להמשיך ולמהר להשלים את המעשה הטוב. ועל זה אמרו חז"ל: "אין המצווה נקראת אלא ע"ש גומרה".
יש כאלה שיש להם חלק אחד מחלקי הזריזות וחסר להם החלק השני. יש כאלה שההתחלה תמיד קשה להם, ולפני שהם מתחילים איזה דבר הם מושכים את הזמן ודוחים את ההתחלה עוד ועוד. אבל כאשר סוף סוף הם התחילו, אז קל להם להמשיך, והם שוקעים בעניין וממשיכים בו עד השלמתו. זה יכול להיות בלימודים, בשעורי בית, קשה להתחיל אבל אחר ההתחלה - קל להמשיך.
ויש כאלה שיש להם תכונה הפוכה: קל להם להתחיל ללמוד, להתחיל במעשה הטוב, אך אין להם סבלנות להמשיך, הם תמיד מתעייפים מהר, מפסיקים באמצע, מסיחים את הדעת ולא מצליחים אף פעם לעשות דבר בשלמות, מתחילתו ועד סופו. אין להם כוח הריכוז וההתמדה.
ויש כאלה שהכל קשה להם, קשה להם להתחיל ותמיד הם דוחים את ההתחלה, ואחרי שהתחילו - קשה להם להמשיך ולגמור.
אדם צריך להכיר את תכונותיו, להכיר את מעלותיו ואת חולשותיו ע"מ שיוכל לחזק את עצמו, לחזק את מעלותיו ולתקן את חולשותיו. אפשר לשנות ואפשר להתגבר על חולשות. אפשר לפתח את מידת הזריזות ולהתגבר על תכונות העצלות, וזאת ע"י החלטה חזקה וע"י תרגול. תרגול לעשות דברים טובים בזריזות, בקצב, במהירות. כמו שנאמר באברהם, כאשר באו אליו אורחים "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו". הכל בזריזות, במהירות, בקצב, לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל השלמות. אברהם ממהר ורץ ומזרז את האחרים למהר.
וגם רבקה, כאשר פנה אליה אליעזר עבד אברהם ובקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך... ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר". את הכל היא עשתה במהירות, בריצה.
כאשר אדם מתלהב מאיזה דבר, והוא שמח לעשות אותו, הוא עושה את הדבר בזריזות, בקצב, בלי שהיות. ההתלהבות מביאה לידי זריזות. וגם להפך: הזריזות מביאה לידי התלהבות. כאשר אדם עושה את מעשיו בזריזות, במהירות, זה מביא אותו להתלהבות ולהתלהטות פנימית, ומתוך הזריזות החיצונית מתגבר החשק והרצון הפנימי.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
