ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
והחלק השני של הזריזות הוא לאחר שהתחיל במעשה המצווה, לא להפסיק באמצע, אלא להמשיך ולמהר להשלים את המעשה הטוב. ועל זה אמרו חז"ל: "אין המצווה נקראת אלא ע"ש גומרה".
יש כאלה שיש להם חלק אחד מחלקי הזריזות וחסר להם החלק השני. יש כאלה שההתחלה תמיד קשה להם, ולפני שהם מתחילים איזה דבר הם מושכים את הזמן ודוחים את ההתחלה עוד ועוד. אבל כאשר סוף סוף הם התחילו, אז קל להם להמשיך, והם שוקעים בעניין וממשיכים בו עד השלמתו. זה יכול להיות בלימודים, בשעורי בית, קשה להתחיל אבל אחר ההתחלה - קל להמשיך.
ויש כאלה שיש להם תכונה הפוכה: קל להם להתחיל ללמוד, להתחיל במעשה הטוב, אך אין להם סבלנות להמשיך, הם תמיד מתעייפים מהר, מפסיקים באמצע, מסיחים את הדעת ולא מצליחים אף פעם לעשות דבר בשלמות, מתחילתו ועד סופו. אין להם כוח הריכוז וההתמדה.
ויש כאלה שהכל קשה להם, קשה להם להתחיל ותמיד הם דוחים את ההתחלה, ואחרי שהתחילו - קשה להם להמשיך ולגמור.
אדם צריך להכיר את תכונותיו, להכיר את מעלותיו ואת חולשותיו ע"מ שיוכל לחזק את עצמו, לחזק את מעלותיו ולתקן את חולשותיו. אפשר לשנות ואפשר להתגבר על חולשות. אפשר לפתח את מידת הזריזות ולהתגבר על תכונות העצלות, וזאת ע"י החלטה חזקה וע"י תרגול. תרגול לעשות דברים טובים בזריזות, בקצב, במהירות. כמו שנאמר באברהם, כאשר באו אליו אורחים "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו". הכל בזריזות, במהירות, בקצב, לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל השלמות. אברהם ממהר ורץ ומזרז את האחרים למהר.
וגם רבקה, כאשר פנה אליה אליעזר עבד אברהם ובקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך... ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר". את הכל היא עשתה במהירות, בריצה.
כאשר אדם מתלהב מאיזה דבר, והוא שמח לעשות אותו, הוא עושה את הדבר בזריזות, בקצב, בלי שהיות. ההתלהבות מביאה לידי זריזות. וגם להפך: הזריזות מביאה לידי התלהבות. כאשר אדם עושה את מעשיו בזריזות, במהירות, זה מביא אותו להתלהבות ולהתלהטות פנימית, ומתוך הזריזות החיצונית מתגבר החשק והרצון הפנימי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
