ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שכשנסע לארץ ישראל, נכנס אל רבו הבעש"ט לקבל ברכת פרידה. בירכו הבעש"ט שיסע לשלום, והוסיף – "רבי זאב! ייזהר בדבריו, וידע מה להשיב".
הפליג רבי זאב באונייה לים, ובדרך עצרה האונייה לזמן קצר באחד האיים, והנוסעים ירדו לאי לקנות אוכל ושתייה. גם רבי זאב יצא לאי להתבודד, אך מחמת גודל הדביקות וההתבודדות, שכח להגיע לאונייה בזמן, וזו הפליגה בדרכה.
נשאר רבי זאב לבדו במקום שמם, והבין שהוא בצרה גדולה. הלך רבי זאב עד שהגיע לבית אחד. נכנס לבית, ומצא שם זקן אחד. הזקן נתן לו שלום, ושאל אותו לסיבת דאגתו. השיב רבי זאב שהוא בצרה, כי האונייה שלו הפליגה לדרכה, והוא נותר בודד. הרגיעו הזקן, ואמר לו שהוא מוזמן אליו לשבת, ויש במקום מניין ומקווה, ואחר השבת תבוא למקום אונייה ויסע בה.
נשאר רבי זאב ושבת שם, ואחר השבת הלך עימו הזקן ללוותו לאונייה. בהגיעם לאונייה, שאלו הזקן: 'רבי זאב, שכחתי לשאול, מה שלום היהודים במדינתו, ומה מצבם?'
רבי זאב שהיה טרוד מאד, השיבו: 'ה' יתברך אינו עוזב אותם'. נכנס לאונייה, והפליג בה.
כשהתיישבה עליו דעתו, החל רבי זאב להתבונן בשאלת הזקן, ולפתע קלט והצטער – מה עשיתי? הרי הבעש"ט אמר לי שאדע מה להשיב, למה לא סיפרתי לזקן את גדול הצער והסבל של יהודים במדינתנו. מרוב צער, החליט לחזור לבעש"ט.
כשבא לבעש"ט, נתן לו הבעש"ט שלום ואמר לו: בכל יום שואל אברהם אבינו את ה' – בני היכן הם? וה' משיבו – איני עוזב אותם. כראיה לדבר, הציע ה' לאברהם אבינו לשאול אותך. אילו היית משיב לו, שעם ישראל סובל בגלות, היה בא משיח, אבל עכשיו שלא שמרת על הציווי, הגלות נמשכת... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 359).
כל שומר יודע, שעליו לשמור כל הזמן כדי להיות מוכן לרגע בודד, שבו יכולים להפתיע אותו. זה הקושי הגדול בשמירה, עליך להיות דרוך כל הזמן, וזה קשה מאד, ובסוף יפתיעו אותך, ועליך להתאמץ שברגע הזה תדע להגיב נכון.
כך יהודי צריך לנהוג. "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך...". כל העת, האדם צריך להיות בתודעת הקשר עם ה', ועליו לירא ולהתרחק מהחטא, כמו אדם שבגדיו לבנים ויש שמן על ראשו, ועליו לנהוג בזהירות רבה כדי שהשמן לא יטפטף וילכלך את בגדיו.
זו המשימה שמטיל הבעש"ט על רבי זאב. עליו להיות דרוך כל הזמן ולענות נכון על השאלה המתאימה. זו באה, כמובן, ברגע הלחוץ והמפתיע ביותר, ולכן כל כך קל לפספס אותה. כך הסיפור מלמד אותנו, שעלינו להיות קשובים אופן תדיר לדבר ה', כי כל רגע הוא רגע חשוב ומשמעותי להבאת הגאולה.
ויש כאן עומק נוסף, הקשור לפרשת לך לך. כל חוקר משטרה או פסיכולוג יודעים, שכשאתה רוצה להוציא תשובת אמיתית מבן שיחך, עליך למצוא רגע מתאים שבו הוא פולט משפט בהיסח הדעת, המבטא את האמת שלו. כשהאדם משיב מתוך דריכות הוא משיב מהשכל, אך המשפט שנאמר בהפתעה מתוך חוסר חשיבה, בא מהמציאות האמיתית או מהתחושות הפנימיות. לעיתים, משפט זה נאמר מיד בהתחלה, כשהאדם עדיין לא נכנס לעומק העניין.
בפרשתנו, אברהם אבינו פורץ לתודעתנו בהפתעה. בדרך כלל, התורה מציגה את הדמות המדוברת. לדוגמא – נח. התורה מקדימה ומספרת, שנח היה צדיק, ורק לאחר מכן מספרת לנו שה' הטיל עליו את משימת בניית התיבה והצלת העולם. כך הדברים מובנים.
לעומת זאת, אצל אברהם, התורה לא מספרת בהתחלה שאברהם הוא צדיק, אלא פותחת מיד בציווי ובהבטחה האלוקית, שאברהם ילך לארץ ישראל ויזכה להקים בה את הגוי הגדול והמבורך. (וכבר ביאר המהר"ל ב'נצח ישראל', שזה בא ללמדנו שבחירת עם ישראל היא בלי קשר למעשינו, וישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא).
בפריצה המפתיעה הזו, נאמר המשפט הראשוני שמבטא אמת פנימית של עם ישראל – "לך לך מארצך וממולדתך..אל הארץ.. ואעשך לגוי גדול.. והיה ברכה". הציווי הראשון הוא – ללכת! מאז אותו ציווי, עם ישראל פוסע בדרך ארוכה אל גאולתו. ההליכה מבטאת את העובדה, שאנו עם שלא שוקט על השמרים, אלא חותר כל הזמן למחוזות חדשים של תיקון וגאולת עולם.
יש כאן דגש נוסף – לא נאמר רק לך לך אל הארץ, אלא – לך לך מארצך ומולדתך אל הארץ. עלינו גם לדעת לעזוב את המציאות המקולקלת העכשווית, כדי שנוכל להגיע אל המציאות המתוקנת העתידית.
וכמובן, התיקון והגאולה תלויים בהגעתו של כל עם ישראל לארץ ישראל, ודווקא מכאן אנו מביאים ברכה לעולם כולו.
רבי זאב יוצא לדרך לארץ ישראל, ובכך הוא ממשיך את הליכתו של אברהם אבינו. אך הוא הולך לבד, בלי כל עם ישראל, וכך הוא נותר בסוף לבדו באי שומם. דווקא אברהם אבינו מאמץ אותו לחיק הקהילה. והנה, מגיע רגע המבחן – על רבי זאב לענות, שעם ישראל כולו רוצה לעזוב את רוע הגלות וללכת מהגלות לארץ ישראל. כשרבי זאב לא חי את התשובה הזו באמת הפנימית שלו, ונפלטת לו תשובה אחרת, עליו לשוב מחדש אל הבעש"ט, ולהיטען במטען הגדול הממשיך לפעול להביא את כל עם ישראל לגאולתו!
שנזכה... במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
