ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הראה רבי נפתלי לרבי צבי אלימלך כוס אחת, שעמדה על שולחנו, ואמר: "בכל דבר שנמצא בעולם, רק החיות דקדושה שיש בו היא המקיימת אותו, ובהיפרד החיות יתבטל הדבר. הלא רואה כבודו הכוס שעומדת על השולחן, והנה יש בכוחנו להוציא החיות ממנה ותהיה כעפר ממש".
כשסיים רבי נפתלי את דבריו, מיד התפוררה הכוס והפכה לעפר. נבהל רבי צבי אלימלך, כי הבין שרבי נפתלי רוצה לרמוז לו, שבכוחו ליטול גם ממנו את חיותו.
ענה לו רבי צבי אלימלך: ' ה' אמר למשה רבנו (בפרשת שמות) – של נעליך מעל רגליך. בכך רמז למה שנאמר בפרקי אבות על החכמים, "שנשיכתן נשיכת שועל, עקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף". מכאן שלחכמים יש שלושה כוחות: נשיכה, עקיצה ולחישה, ראשי תיבות – 'נעל'. לימד ה' יתברך את משה רבינו במראה הסנה, שכשינהיג את עם ישראל, עליו להשיל נעליו מעל רגליו, כלומר לא להשתמש בכוח של 'נעל' נגד שום אדם מישראל...' (סיפורי חסידים, תורה, מס' 139).
רבי צבי אלימלך חיבר את הספר בני יששכר על המועדים, מספרי החסידות המעמיקים והנפוצים ביותר. גם בסיפור שלפנינו גנוז רעיון עמוק וחשוב ביותר.
בסיפור, רבי נפתלי שומע דברים רעים על הבני יששכר. הדברים הרעים שבאדם נובעים מהצד החיצוני והגופני שבו, אך הצד הרוחני והפנימי של האדם, הנשמה, לעולם לא נטמאת ולא חוטאת. כשנפגשים שני הצדיקים, רבי נפתלי מסתכל על הצד החיצוני של הבני יששכר, ומדבר על כך שבאמת מה שמחיה את האדם זו נשמתו הפנימית , וכיוון שהוא צדיק, הרי כידוע בחסידות, הצדיק הוא צינור מרכזי לחיות בעולם. ממילא בכוחו של הצדיק ליטול את החיות מהדבר, וללא החיות האלוקית הפנימית הגוף החיצוני יהפוך לעפר.
עונה לו הבני יששכר - גישתך מתאימה לצדיק אך לא לצדיק שמנהיג את ישראל, שעליו להסתכל על העניין אחרת. אכן לחכמים יש כוח ליטול את החיות, שהרי נשיכתן נשיכת שועל וכו', אך זהו כח של נעל, וכשמשה נקרא להנהיג את ישראל הוא הצטווה להשיל את נעליו. הנעל מבטאת את שיא החומריות והנמיכות של האדם, שהרי היא נעולה תמיד על כף רגלו, החלק התחתון ביותר בגוף האדם. הנעל נמצאת במקום המגע של האדם ברצפה, כך שהיא תמיד מתחת לאדם.
כשמשה זוכה להתגלות השכינה בסנה, הוא זוכה לגילוי רוחני. אך אין זה סתם גילוי רוחני, בשונה מנביאים אחרים הוא מצטווה גם – "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת קודש הוא". מכוחו של גילוי רוחני זה, גם החומריות מתקדשת והאדם מתעלה, לפיכך עליו להשיל את הנעליים המבטאים את חומריותו הנמוכה, ולגלות שהאדמה החומרית הפכה לאדמת קודש.
הבני יששכר מחדש, שמשה זכה לציווי ייחודי זה מפני שנבחר כאן להיות מנהיגם של ישראל. הרב קוק כותב שהרובד הנשמתי הפנימי באדם, שלעולם לא נטמא ולא חוטא, זו הנקודה היהודית שלנו. כלומר, בכל אדם יש שני רבדים, הפן האישי שלו והפן של היותו בן לעם ישראל. החטאים באים מהצד האישי שלנו, אך הצד של היותנו בנים לעם ישראל זהו הצד בקרבנו שנותר טהור לנצח. "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", כלומר מצד היותנו חלק מכלל ישראל אנו זכאים לעולם הבא, כי רובד זה באישיותינו לא נטמא.
מנהיגם של ישראל חייב להסתכל על החלק הטהור של האנשים, שהרי הוא מחובר אליהם מצד היותם חלק מעם ישראל, וחלק זה הוא טהור וקדוש. לכן, צדיק שמנהיג את ישראל, חייב להשיל את הנעל ולראות תמיד רק את הטוב שבכל יהודי.
כדאי לנו לאמץ גישה זו בחיינו. כל אחד מאיתנו הוא מנהיג קטן – לילדיו, לחניכיו או סתם להשפעה מעטה על הסובבים אותו. אם ברצוננו להשפיע מעט על הסובבים אותנו, עלינו להשיל את נעלינו, לראות את הטוב שבאנשים סביבנו, והאדמה תהפוך להיות אדמת קודש! בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
