ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
מספרים, שפעם הגיע אליו רבי יוסף רוזין – הרוגוצ'ובר, שהיה גם הוא מגדולי הגאונים והחריפים, וביקש לפלפל עימו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר, היה באותה עת אברך צעיר, ורבי צדוק היה מבוגר ממנו בעשרות שנים.
קיבל אותו רבי צדוק בסבר פנים יפות, אך סירב לפלפל עימו. וכך אמר רבי צדוק: "מה יצא לנו מן הפלפול? הרי אני אשתדל להראות שאני יודע יותר מכבודו, וכבודו ישתדל להראות שהוא יודע יותר ממני, ומה ירוויח הקדוש ברוך הוא מכך?"
הרוגוצ'ובר המשיך להפציר בו, ואז השיב לו רבי צדוק: "יודע אני שברכת 'אתה חונן לאדם דעת', שתיקנו אנשי כנסת הגדולה אינה מכוונת למי שיש לו כוח בפלפול. אבל אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה. יכול אני לומר לכבודו, שגם אני הייתי עילוי בנעורי וניצחתי את כל הגדולים ממני בפלפול, ובכל זאת ראיתי אחר כך שאי אפשר לזכות לכתרה של תורה עד שלא מגיעים אל פתחם של תלמידי הבעל שם טוב זצ"ל". (לפי ספרו של הרב ברומברג על רבי צדוק).
יש כאן יסוד חשוב בלימוד תורה ועבודת ה', המופיע אצל ר' צדוק, ומופיע גם בפרשת שופטים. להיות קשוב ובטל לנותן התורה, ולא לחשוב שהדעת והחכמה הם מאיתנו.
מחד – רבי צדוק ממאן לפלפל, כי בפלפול ובהתחדדות ההדדית, האדם יכול להפוך את התורה לקרדום להוכחת חכמתו שלו, ואין זה מעניינה של תורה שכל מהותה להתבטל לדבר ה'. לכן הוא שם את הדגש על ההקשבה לתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, שהדגיש את הלימוד בתורה לשמה – לשם החיבור עם הקב"ה נותן התורה.
וכדברי ר' צדוק (צדקת הצדיק קפו'), ש"עיקר החברה לחדד זה את זה, שיתחדשו דברי תורה על ידם", אך צריך שההתחברות תהיה דווקא ליראי ה'. ומוסיף – "כי כל חידוש יש יראה שמא חס וחלילה הוא שוא... ולכן התנו במחדדין שיהיה לשמה ובענווה אז מצליחין". כלומר, לא מספיק לחדש בתורה, צריכים לחדש מתוך יראת שמיים, לשם שמיים ובענווה והתבטלות.
מאידך – דווקא מפני החיפוש אחר דבר ה', הוא מציין ש"אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה", כלומר – לעיתים דברי האדם גם כשהם דברי חול, הם שליחות מה'. וכעין זה מצינו (צדקת הצדיק נג') – "דיבור של חול, המורגל בפי האדם, ומרגלא בפומיה, הוא דברי תורה ממש אפילו אצל איש המוני מישראל... כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בדבר תורה מיוחדת כנודע, ובדבור שמרגלא בפומיה זה שורש נפשו". (כאן ר' צדוק מדבר דווקא על דיבור ששגור בקביעות בפי האדם, שממנו יכול ללמוד על עניינו בזה העולם).
ועניין זה מצינו בפרשת שופטים. בפרשת המלך מופיעים גם האיסורים המיוחדים שיש למלך. לא ירבה לו סוסים, לא ירבה לו נשים, ולא ירבה מאוד כסף וזהב. התורה חורגת כאן ממנהגה ומציינת את הטעם לשניים מהאיסורים" לא ירבה לו סוסים, כדי שלא ישיב את העם למצריים, (שבה היו כנראה סוסים רבים). לא ירבה לו נשים, כדי שלא יסור לבבו (יז, טז - יז).
והנה, מספרת לנו הגמרא (סנהדרין כא, ב) - "ואמר ר' יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב: 'לא ירבה לו נשים', אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב: 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו'. וכתיב: 'לא ירבה לו סוסים', ואמר שלמה: 'אני ארבה ולא אשיב', וכתיב: 'ותצא מרכבה ממצרים בשש'".
שלמה המלך נקרא כאן גדול העולם, מפני שהוא החכם מכל אדם. התורה כאן גילתה טעמיה, וממילא יכולה החכמה האנושית לומר כאן: הנה, יודעת אני כאן הכל, ולפיכך יכולה אני לפעול כאן לפי שיקול דעתי.
אך זה לא כך, החכמה האלוקית תמיד תישאר רחבה יותר, והמציאות תהיה כפי חכמתו של נותן התורה, ולשם עלינו לכוון ולהתבטל ביראה, ענווה וחיפוש שם שמיים.
ואכן, המלך מצטווה בפרשתנו, שיהיה לו ספר תורה, שימצא תמיד עימו, "וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ה'" (יז, יט). ללמוד תורה לשם היראה.
ויהי רצון, שנלך בדרכי הצדיקים, ונזכה להקשיב ולהתבטל לדבר ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
