ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעקבות לימוד התורה של הבן, נחשף גם אבי המשפחה לתורה, והתחנן שילמדוהו גמרא. האב היה כבר יהודי זקן, וכידוע קשה בגיל מבוגר לקלוט מיומנויות חדשות, לפיכך התקשה האב מאד בלימוד הגמרא. כך עמל האב במשך שנים על הבנת כל שורה וכל מילה, עד אשר זכה לסיים... דף (!) גמרא שלם.
במהלך שנות לימודו, שמע האב על המושג 'סיום מסכת'. כשסיים את הדף הבודד, שמח האב שמחה גדולה, וביקש אף הוא מבנו לארגן לו 'סיום'. נבוך הבן מהבקשה הייחודית, שהרי 'סיום' עורכים על מסכת שלימה ולא על דף בודד. פנה הבן לשכן הגדול רבי משה פיינשטיין, שיפסוק מה לעשות עם הבקשה הייחודית.
פסק רבי משה פיינשטיין, שאכן האב יכול לעשות סיום על הדף הבודד, כי בשבילו זהו אכן השלמת פרק של מאמץ גדול. (הסיפור בנוי על רקע הלכתי – עיין בספרו של רבי משה פיינשטיין, 'אגרות משה', ח"א סימן קנז, שכל מצווה שנמשכה איזה זמן יש לעשות בסיומה שמחה. לכן גם סיום של ספר תנ"ך שהשקיע בו זמן ולמדו עם אחד המפרשים, צריך לעשות לו 'סיום', וזו שמחת מצווה וסעודת מצווה. וסיום זה הוא רק כשעמל על כך, ולא כשלמד ספר זה במהירות בתוך כמה שעות. ו'סיום' כזה יכול גם לפטור את המסיים עצמו מתענית בכורות בערב פסח – עיין פסקי תשובות על סימן תע).
התרגש ושמח רבי משה פיינשטיין בלימודו של אותו זקן, עד שבא בעצמו והשתתף בסיום המיוחד. ובאותו הלילה, לאחר ה'סיום'... השיב האב הזקן את נשמתו לבוראה. 'סיום', תרתי משמע!
בשבוע הבא, יג' אדר, יחול יום ההילולא של רבי משה פיינשטיין. סיפור זה מבטא כמה נקודות חשובות מדמותו הכבירה. רבי משה פיינשטיין, בעוצם התמדתו וגאונותו, סיים מאות פעמים את הש"ס, הטור והשו"ע. רבי משה היה ענק תורני שהיגר מרוסיה לארצות הברית, מ'העולם הישן' ל'עולם החדש', והביא את דבר ה' מקהילות עתיקות ספוגות יהדות למקום חדש שומם מתורה.
והנה, ענק התורה יודע להבין לנפש הזקן המגלה את התורה בזקנותו, ושמח עימו בשמחת הסיום - הזעיר אך הגדול כל כך. נקודה זו מתאימה לדרכו להביא את תורתו הענקית, ולגדל עימה תורה במקום חדש וריק.
רבי משה פיינשטיין גם היה פוסק עצום, מגדולי המשיבים בדורו. דורו היה דור מלא בחידושים טכנולוגיים ובתרבות חיים חדשה, כך שהוטל על שכמו משא הפסיקה המחדשת ומביאה את ההלכה אל הדור. לפסיקה זו היה דרוש גאון עצום בעל כתפיים רחבות, שבכוחו לשמור ולא לזוז כמלוא הנימה מההלכה העתיקה, ויחד עם זאת להביאה רעננה ומתאימה לדורינו.
חלק מדרכו המחודשת של רבי משה בפסיקה, הייתה העובדה שלא רק ציטט מדברי קודמיו, אלא ממש צלל מחדש לעומק הסוגיא – גמרא ראשונים ופוסקים, ודלה משם חידושים ופנינים. כך בסיפור, מחדש רבי משה שעיקר ה'סיום' אינו רק הספר אותו מסיימים, אלא עצם השלמת פרק של עמל ויגיעה בתורה. נאים הדברים לזקן המסיים את חייו בעמל התורה, ונאים הדברים ליום השלמת חייו של רבי משה פיינשטיין, שעמל וחידש בתורה כל ימיו.
שנזכה כולנו לעמול ולהשיג כל אחד ואחת את חלקנו המיוחד בתורה! אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
