ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כתלמיד מובהק של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק בישיבת מרכז הרב היה הרב גדעון זצ"ל מסור כולו לתורה, לעם ישראל ולארץ ישראל, והכול באהבה רבה. הוא זכה להיות ממקימי היישוב אלון שבות ואף לסייע בהקמת הישיבה החשובה שם. גם לקליטת עלייה היה מסור מאוד, והיה מהפעילים הראשונים בקליטת עלייה בגוש עציון. כרב היישוב אלון שבות נטל על עצמו את כל משימות הרבנות, נשא בעול הציבור, ניהל קופת גמ"ח וסייע לנזקקים. ביתו היה פתוח בכל שעה לשואלים בהלכה. בפיקחותו, במהירות מחשבתו ובהכרתו את המציאות ידע לחבר את ההלכה לחיים ולא חשש להתמודד עם שאלות קשות. גם זכה להיות תלמיד למו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל, ולימים כשהתמנה לרב הראשי סייע בידו בעבודת הרבנות.
מתוך הספדו של הרב זאב ויטמן שליט"א
לפני כחמש שנים יצא הרב גדעון לפנסיה והרב זאב ויטמן שליט"א החליפו. אצטט מתוך דברי הספדו. בפתיחת דבריו הסביר שכאיש הלכה מובהק היה הרב גדעון מקפיד שלא להספיד בחנוכה, אולם מכיוון שמדובר "בחכם בפניו", מותר ואף חובה להספידו.
"גדול וחכם היה הרב גדעון, ולא רק בתורה, בהלכה ובפסיקה, אלא גם בהנהגות מופלאות ובמידות נאצלות. כגודל חוכמתו וגדלותו כך גודל צניעותו וענוותנותו וגודל מסירותו ופעילותו למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולמען תורת ישראל.
אנשי היישוב כולו חשים היום אובדן גדול ביותר, וחשים כלפי הרב גדעון אהבה ענקית והכרת הטוב שאין דומה לה, על תרומתו האדירה שלא תסולא בפז לקהילת אלון שבות ולדמותה. לכלל כולו ולכל פרט ופרט.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
655 - דרך ההנהגה בשאלות ציבוריות
656 - דברים לזכרו של הרב גדעון פרל זצ"ל
657 - משמעות אמונת הייחוד
טען עוד
הכול נתנו ברב גדעון אמון מלא, בגלל שידעו שהוא איש סוד... (לכן רבים יכלו לבקש את עצתו והדרכתו גם במקרים קשים ומסובכים, באשר ידעו שסודם שמור אצלו מכל משמר).
לא רבים נחשפו לפסיקותיו האמיצות, ולראות כיצד ניהל בית דין לגיור וגייר מאות מתגיירים ומתגיירות בדקדקנות הלכתית. באומץ פסיקתי רב מאוד מחד, וברגישות ואהבת הגר מאידך. לאחר מכן דאג לרשום את המתגיירים לנישואין, חיתן אותם ודאג לכל צורכי חתונתם, ואף המשיך ללוות אותם ולסייע להם לאחר גיורם.
הרב גדעון ראה בגיורים אלו עבודת קודש שמונעת התבוללות ומונעת מזוגות מעורבים לחיות באיסור. לא פעם אמרתי לרבנו שרק על פעילותו זו הייתי רוצה להיות במחיצתו בגן העדן שמובטח לו על כך".
המשיך הרב ויטמן שליט"א לספר: "כשהסכמתי לפני כמעט חמש שנים להיכנס לנעליו הגדולות מאוד של הרב פרל כרב היישוב, עשיתי זאת בין השאר רק אחרי שהתייעצתי איתו וקיבלתי את ברכתו לכך, ורק מכיוון שידעתי שהוא ימשיך ללוות אותי וימשיך לסייע ולעזור בכל העניינים הרבים מאוד שהוא טיפל בהם.
ואכן כך היה - הרב גדעון המשיך להנהיג את בית הכנסת, וגם בתקופת הקורונה כאשר נאלצנו לצאת מבתי הכנסת, הוא לא ויתר וארגן והנהיג את התפילה מחוץ לבית הכנסת במשך תקופה ארוכה.
והרב גדעון המשיך גם בכל השנים הללו בסיוע לנזקקים בתוך היישוב ומחוצה לו, והמשיך ללוות משפחות רבות בשמחות, ולא עלינו בשעת אבל, והמשיך לעסוק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו.
והרב גדעון המשיך במתן שיעורי תורה בהתמדה ובמסירות, והמשיך לענות לשאלות ולפניות הרבות שהמשיכו לזרום אליו מתוך תושבי היישוב ורבניו, ומתוך יישובים אחרים בגוש עציון ורבניהם, והיה לנו, לכלל רבני גוש עציון, למורה, למדריך, למייעץ ולמאיר דרכנו".
זיכרונות מכיתה ז'
זכיתי ללמוד אצלו בשנת תשל"ג, בעת שהיה המחנך שלנו בכיתה ז' בישיבה התיכונית חורב. באותה שנה פרצה מלחמת יום הכיפורים, שהותירה על כולנו רושם, שכן כל התלמידים הכירו משפחות של חיילים קדושים שנהרגו בקרבות.
למדנו אצלו מסכת גיטין, והוא הציע לי לעשות עבודה: לתרגם מארמית לעברית את אגדות החורבן שבפרק "הניזקין", שנפרשות על פני שניים וחצי דפים, מתוך מטרה להקריאן אחר כך בכיתה. מצאתי פתרון קל. רוב האגדות תורגמו בספר האגדה של ביאליק ורבניצקי, ועיקר עבודתי הייתה להעתיקן ולסדרן לפי הגמרא. אומנם בדקתי את התרגום שלהן, ופעמים שהחלטתי לשנותו, כשלא היה מדויק או יפה מספיק לטעמי. כמדומה שזו הייתה עבודתי הספרותית הראשונה.
תמיכתו ועידודו
הרב גדעון היה רגיל לעודד אותי בעבודת הרבנות ובכתיבת 'פניני הלכה'. במיוחד בשנה האחרונה הרבה לשאול בשלומי ולשלוח לי דרישות שלום ודברי חיזוק להמשיך בעבודת הקודש של כתיבת 'פניני הלכה'. הייתי רגיל לשלוח אליו את הספרים שכתבתי, ופעמים שכתב לי הערות.
אזכיר מכתב שכתב בכ"ג באייר תשע"ח: "לידידי... שלומות מהררי עציון. קיבלתי בשמחה ובתודה ספר 'פניני הלכה' ליקוטים בעניין 'המשפחה' ו'העם והארץ'. ברצוני להביע הוקרתי והתפעלותי..." וכתב כמה הערות, ואחת מהן שמעידה על רגישותו לצער אלמנה.
נישואים עם אלמנה
אפתח בציטוט הדברים שכתבתי בפניני הלכה (ליקוטים משפחה ג, יא): "יש מהחכמים שאמרו, שאף שמצד הדין מותר לשאת אלמנה שלושה חודשים לאחר פטירת בעלה, עדיף שלא לשאתה, משום שמבואר בספרי הקבלה שיכולה להיות הקפדה מצד נפש הנפטר כנגד הנושא את אלמנתו, והקפדה זו עלולה לגרום סכנה לחתן או לאלמנה (שו"ת חיים שאל ב, יט, מהרש"ם ח"ב קמא). ויש שחוששים לזה, ואם מחליטים להתחתן עורכים להם תיקון מיוחד שתיקן הרש"ש כדי שיינצלו על ידו מהסכנה (רב פעלים ב, סוד ישרים א). ויש אומרים שאם יש מקום לחשש, אזי רק בתוך שנים עשר חודש מפטירתו, אבל אחר כך ודאי שאין לחשוש (עי' נישואין כהלכתם ב, נג).
מנגד, יש גדולים שלא חששו לזה כלל. ומסופר על הגאון מווילנא שנשא בעצמו אלמנה בת תלמיד חכם. כיוצא בזה מובא בספר בני יששכר בשם המגיד ממזריץ', שלא רק שאין לחשוש לכך שהאלמנה תינשא, אלא שאם האלמנה ראויה להינשא, כל זמן שאיננה נישאת אין עלייה לנפש בעלה המנוח. וזאת מפני שכביכול בגללו אלמנתו נשארת בודדה ומסכנה והדבר נזקף לחובתו.
ואם יש לאלמנה ילדים, הרי שבנישואין עמה מקיימים מצווה כפולה ומכופלת. בנוסף לעצם מצוות הנישואין יש בזה חסד וצדקה בדרגה עילאית. שכן מובא בתלמוד (כתובות נ, א) הפסוק האומר: "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת" (תהלים קו, ג), ושאלו חכמים: וכי אפשר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת? ואם כן מי הוא זה המאושר שעושה צדקה תמיד? וענה רבי שמואל בר נחמני: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן".
הערתו
"עוד חשבתי, שלא מן הראוי לכתוב שלכתחילה אין לשאת אלמנה. שכן בתקופתנו שכל כך הרבה אלמנות צדיקות נותרות ללא בעל - בוודאי מן הראוי לעודד אותן ואחרים לשקמן".
אציין שבאותה תקופה שבה כתבתי הלכה זו, לפני כשלושים שנה, זכינו ללוות אלמנות שנישאו לאנשים מעדות וקהילות שנוהגים על פי הקבלה לחשוש לזה. לכן מצאתי צורך להזכיר את דעת החוששים, כדי להזכיר אחר כך את הסוברים שאין צריך לחשוש לכך, ובמיוחד את דברי המגיד ממזריץ', שאם האלמנה ראויה לנישואין ונשארת באלמנותה "אין עלייה לנפש בעלה המנוח. וזאת מפני שכביכול בגללו אלמנתו נשארת בודדה ומסכנה והדבר נזקף לחובתו". ועוד אחר כך הוספתי את מעלת המגדל יתומים. דברים אלו הצליחו לעודד באותם ימים נישואים של כמה אלמנות פיגועים.
עם זאת, להלכה הערתו צודקת, שכן רוב ככל הפוסקים לא הזכירו זאת, ומכאן שלדעתם אין בנישואים עם אלמנה שום חשש. בעזרת ה' כשאזכה לסדר הלכות אלה באופן שלם ולא כליקוטים, אזכיר את דעת החוששים והחולקים עליהם בהערה בלבד.
יהי רצון שזכרו ופועלו והארת פניו של הרב גדעון פרל זצ"ל ימשיכו להאיר לכל תלמידי תלמידיו של מאיר האורות, מרן הרב קוק זצ"ל.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
