ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
א. סיפור על מידותיו - מעשה והרב איסר זלמן הגיע לביתו יחד עם תלמידו שליווה אותו. הרב עמד סמוך לדלת, אך באופן מפתיע הוא לא נכנס הביתה, אלא הסתובב חזרה, והמשיך לטייל עם תלמידו ולשוחח עמו. לאחר שהלכו הלוך וחזור כמה פעמים, שאלו תלמידו מדוע הוא לא נכנס לביתו? השיב הרב: "כידוע לך האשה העובדת בביתי היא אלמנה. כאשר התקרבתי לדלת, שמעתי שהיא שרה ומזמרת לה להנאתה תוך כדי עבודתה. ברגע שאני אכנס לבית היא תפסיק לשיר, ואינני רוצה להפריע לה בשירתה" (בדרך עץ החיים עמ' 272).
[במאמר מוסגר אציין ששמעתי מהרב אשר וייס שלאחרונה יצא איזה ספר ביוגרפיה על הרב איסר זלמן. שם מובא הסיפור הנ"ל בגרסה חדשה: הרב איסר זלמן לא רצה להיכנס לביתו כי הוא ידע שהעובדת שרה, וכדי שהרב לא ישמע שירת נשים לרגע קט, עד שהעובדת תשים לב שהוא נכנס ותפסיק לשיר, לכן הוא לא נכנס לביתו. עד כאן הגרסה החדשה.
שאל הרב אשר וייס: מדוע החליטו עורכי הספר לעוות את הסיפור, ולכתוב אותו בגרסה חדשה ושטותית? מסתבר שלצערנו היום הרבה אנשים חושבים שהסיפור האמיתי שהרב איסר זלמן לא רצה לצער אלמנה אינו סיפור על גדול בישראל. לדעתם התנהגות טובה בין אדם לחברו היא לא דבר חשוב כל כך, ולכן המציאו גרסה חדשה שלדעתם מתאימה לגדול בישראל. אך האמת היא שזו הגדלות האמיתית - האכפתיות והרגישות בין אדם לחברו]
ב. עוד סיפור על מידותיו - שבועות מספר לפני פטירתו חשב הרב איסר זלמן שמן הראוי שיתחיל להתפלל במניין של ותיקין, וביקש מתלמידו להעיר אותו. לאחר שתלמידו העיר אותו לתפילה, ברגע האחרון חשב הרב שוב, והחליט שלא ללכת למניין ותיקין, אלא להתפלל במניין הקבוע שלו. לתמיהת תלמידו מדוע הוא שינה את דעתו? הסביר הרב איסר זלמן: המתפללים בבית הכנסת רגילים לראות אותי מדי יום, ואנו מאחלים אחד לשני בוקר טוב וכו. אם אפסיק להתפלל שם יהיו אנשים שתהיה להם עגמת נפש מכך שאינני מתפלל איתם. עדיף שלא אגרום להם צער, ואף שאפסיד תפילת ותיקין (שם עמ' 266).
ג. יחסו של הרב איסר זלמן למדינת ישראל - הרב איסר זלמן ראה במדינת ישראל את יד ההשגחה העליונה השומרת והמשגיחה על עם ישראל (שם, עמ' 461). ובזמן שעמד על הפרק אפשרות לייסד את מדינת ישראל על שטח חלקי ביותר, סבר שעדיף לקבל את הצעת החלוקה, ולייסד את מדינת ישראל שחיכינו לה אלפיים שנה, אף שאינו מושלם.
כך אמר הרב הראשי רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג בהספדו על הרב איסר זלמן:
"בסיום דברי לא אמנע מלהביע מילים אחדות בנוגע להתקשרות נפשו של אותו גאון עולם וצדיק הדור ז"ל לציון בית חיינו. ידוע שהוא היה קשור בכל נימי נפשו לארץ הקודש כבר בהיותו בחור צעיר, תלמיד הישיבה בוואלז'ין וידוע שאחרי חתונתו השקיע את הנדוניה שלו ברכישת אדמה בחדרה.
מה שאני אספר זוהי חוויה אישית בקשר לצד זה של אישיותו הגאונית והמוסרית המופלאה. מעשה זה היה דומני לפני שלוש עשרה שנה בערך. כשנשמעה לראשונה הצעה על דבר החלוקה ודובר אז על חלק זעום שכאילו עמדה ממשלת בריטניה להציע לפנינו בתור מדינת ישראל. אני הייתי אז נגד החלוקה והצטרפו אלי אישים ידועים בישוב שיזמו לצאת במחאה פומבית גדולה. לשם כך הוצע לכנס ישיבה חשובה של רבנים וב"ב בביתי. לפתע פתאום בא אלי הגאון ז"ל כשהוא כולו רועד בבקשה נפשית עמוקה שלא להמשיך בתנועה האנטי-חלוקתית ההיא. זכורני מקצת דבריו" "דבר שלא היה לישראל – כלומר מדינה – זה קרוב לאלפיים שנה, ועתה מציעים זאת לפנינו, אם כי במידה זעומה לעת עתה, נא ונא שלא לדחות. ניכר שזה מן השמים" (שם עמ' 458).
ד. התבטאויות של הרב איסר זלמן ביחס לצבא - הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, היה נשוי לנכדתו של הרב איסר זלמן. בהיותו חייל במלחמת השחרור כתב מאמר על החייל הדתי בצבא. המאמר הגיע לעיני הסבא של אשתו, הרב איסר זלמן. כך מובא בספר 'באמונתו':
"המאמר "דרכנו", או בשמו המלא: "לדרכו של החייל הדתי במלחמת הקוממיות", הפך למניפסט. הוא היה המאמר הפרוגרמטי-ההלכתי הראשון שבחן את צה"ל כצבא יהודי, ותכניו הותירו רושם עצום בעולם הישיבות ובציבור הדתי באותם ימים. יותר מכל מלמדת על כך תגובה אחת, תגובתו של הרב איסר זלמן מלצר למאמר: הוא בכה. כאשר שאלו אותו מקורביו מדוע הוא בוכה, הצביע על המאמר, ואמר: "עד עכשיו היה לנו אורח-חיים לחיי היום יום והלכות מלכים להלכתא למשיחא – בא יוד'ל שלנו ומלמד אותנו שהלכות מלכים גם הם הפכו לאורח חיים!" דברים נרגשים אלו נאמרו על ידי ראש ישיבת "עץ חיים", אחד מגדולי הציבור החרדי באותם ימים".
מסר הרב צבי יהודה קוק בשם הרב איסר זלמן שאין ברמב"ם שום הלכה לפטור בני ישיבות מצבא. דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, הם דברי מוסר כלליים על "כל איש ואיש, מכל באי עולם". שימוש בדברי הרמב"ם האלו ביחס לתלמידי ישיבה, הוא עלבונה של תורה. אם כן, האם צריכים כולם להתגייס? זהו עניינם של ראשי הישיבות לדאוג לתקומתה של תורה, מפני שתפקידם הגדול ואחריותם הגדולה היא לעמוד על הקמת התורה בישראל והגדלת התורה בישראל" (שיחות תלמוד תורה ב, עמ' 69).
ה. יחסו של הרב איסר זלמן לראי"ה קוק - פעם דיבר הרב איסר זלמן עם רבי חיים עוזר, והשיחה הגיעה לדבר על הרב קוק. אמר הרב איסר זלמן לרבי חיים עוזר: "אנחנו גדולים עד ידית הדלת של הרב קוק" (שבחי הראי"ה עמ' רב).
רבי שלמה זלמן אוירבך תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר אמר שרבו הרב איסר זלמן היה חסיד של הרב קוק (ליקוטי הראי"ה ח"ג עמ' 104).
ו. פנינה על הדור של עיקבתא דמשיחא - חז"ל אמרו שפני הדור בעיקבתא דמשיחא כפני הכלב (סנהדרין צז.). הרב איסר זלמן מסר בשם רבי ישראל סלנטר שהפירוש הוא כך: הכלב רץ לפני העגלה. הרואה יוכל לטעות שהכלב הוא המורה את הדרך לעגלון והסוסים. מתי נודע האמת? כשיש צומת דרכים, והעגלון מוביל את הסוסים לדרך אחרת, ואז הכלב רץ אחרי העגלה. אלא שגם אז, מיד הכלב חוזר לרוץ לפני העגלה, ומטעה את הבריות כאילו הוא המנהיג ומורה הדרך. כך יהיה דרך פני הדור בעקבתא דמשיחא, שעזי פנים שבדור הם ילכו בראש, ולאיזה דרך שיהיה פני הדור יקפצו המה בראש להיות מנהיגים, כפי שבעוונותינו הרבים אנו רואים היום (מובא בעובר אורח לאדר"ת אות ז).
שנזכה ללמוד מתורתו, בספרו הלמדני 'אבן האזל', וממידותיו התרומיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
