ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ומספרים שבעת שהאדר"ת כיהן כרבה של פוניבז', ביקשוהו בני קהילת מיר לכהן כרבם, והציעו לו משכורת גבוהה יותר. האדר"ת שפיזר תדיר את כספו לצדקה, סבל ממחסור תמידי, ונענה לבקשתם. כששמעו בני פוניבז', שרבם מתכוון לעוזבם, הציעו לו משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהציעו בני מיר.
אולם, בעקבות מעשה מסויים החליט האדר"ת לעבור למיר בכל מחיר. וכך היה המעשה – פועל אחד נשכר על ידי אחד הסנדלרים, וחזר בו מהסיכומים בנימוק, שגם האדר"ת חזר בו מכתב רבנות מיר. בעקבות זאת הודיע האדר"ת בדרשת שבת שובה, ש"לא אשאר בפוניבז' בשום אופן בעולם בלעדי רשות מבני מיר".
תשוקתו של האדר"ת לגאולה הייתה עצומה עד שכתב –" אין דבר אשר יביאני לידי בכי תיכף, כמו שמביאני זכרון ירושלים עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות ישראל, אשר ברגע התבונני במו - זולגות עיני דמעות".
הצירוף המיוחד של דקדוק במצוות, מידת האמת ותשוקת הגאולה, הוביל את האדר"ת להיות מחלוציו של מפעל מיוחד לגאולת ישראל - השבת מצוות אבודות. עם ישראל נצטווה בתרי"ג מצוות. מצוות אלו הן החוטים המקשרים אותנו עם בורא עולם, וככל שאנו זוכים לקיים מגוון גדול יותר של מצוות, כך הקשר שלנו לבורא מתחזק.
לצערינו, בעקבות הגלות הסתתרו מאיתנו רוב(!) המצוות - מצוות המקדש, הסנהדרין, היובל ועוד. ב"ה בדורות האחרונים, מתחילות לשוב אלינו כמה מצוות - מצוות התלויות בארץ ועוד. האדר"ת היה מהראשונים שחיפשו דרכים לעורר לחיים מצוות אבודות ונשכחות. בשלוש מצוות היה ממש ראש וראשון – ביעור מעשרות, ווידוי מעשרות והקהל.
וכך כתב עליו הרב יוסף צבי הלוי אב"ד יפו בהקדמה לספרו 'השקפה לברכה': "ואף פעם לא שמעתי ששקדו לתקן להודיע ולהזהיר על קיום מצות ביעור ווידוי המעשרות, כאילו היא מצוה אשר לא כתובה בתורה. רק בזמן שעלה אליהו לארץ הקדושה, הוא ניהו הרב הגדול האדר"ת זצ"ל, ונתקבל לרב בעיר הקודש ירושלים ת"ו, הדפיס מודעות ואזהרות בשנת השמיטה תרס"ג, לקיים מצות ביעור ווידוי מעשר, כמו שכתוב בתורה. הוא שלח אלי המודעות והאזהרות הנזכרות, להפיצם בכל המושבות, למען ידעו לקיים בפועל, וגם חידש חידושים רבים במקצוע זה, ופתר הרבה ספקות בדיני ביעור ווידוי...".
גם בתחום מצוות 'הקהל', שאי אפשר לקיימה בימינו, חיבר קונטרס 'זכר למקדש' בו עורר לפחות לעשות זכר להקהל. (מנהג מיוחד היה לאדר"ת – את הקונטרסים בענייני מצוות מחודשות, הדפיס בעילום שם, אך כתב להם הסכמה והערות בשמו, כאילו חיבר רק את ההערות, וכך הסווה את זהותו כמחבר. ובכל זאת, בסוף התגלה שהוא המחבר והמחדש, מפני שבחיבורים אחרים שלו פלט קולמסו – כמו שכתבתי בקונטרסים אלו...).
השבת פותחים אנו את סדרת הפרשות העוסקות בבניית המשכן והמקדש. רבות מהמצוות ה'מסתתרות' תלויות במקדש, ובהם תלוייה השראת השכינה, כנאמר בפרשתנו – "ושכנתי בתוכם". עלינו ללכת בדרכו של האדר"ת, ולעשות ככל יכולתנו להשיב את כל המצוות למקומן, ולזכות לגילוי שכינה במהרה בימינו!
מאמרים נוספים הרב אריה למד על מנת ללמד
מתוך דברי בנו, יעקב קורן, באזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
