ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ומספרים שבעת שהאדר"ת כיהן כרבה של פוניבז', ביקשוהו בני קהילת מיר לכהן כרבם, והציעו לו משכורת גבוהה יותר. האדר"ת שפיזר תדיר את כספו לצדקה, סבל ממחסור תמידי, ונענה לבקשתם. כששמעו בני פוניבז', שרבם מתכוון לעוזבם, הציעו לו משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהציעו בני מיר.
אולם, בעקבות מעשה מסויים החליט האדר"ת לעבור למיר בכל מחיר. וכך היה המעשה – פועל אחד נשכר על ידי אחד הסנדלרים, וחזר בו מהסיכומים בנימוק, שגם האדר"ת חזר בו מכתב רבנות מיר. בעקבות זאת הודיע האדר"ת בדרשת שבת שובה, ש"לא אשאר בפוניבז' בשום אופן בעולם בלעדי רשות מבני מיר".
תשוקתו של האדר"ת לגאולה הייתה עצומה עד שכתב –" אין דבר אשר יביאני לידי בכי תיכף, כמו שמביאני זכרון ירושלים עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות ישראל, אשר ברגע התבונני במו - זולגות עיני דמעות".
הצירוף המיוחד של דקדוק במצוות, מידת האמת ותשוקת הגאולה, הוביל את האדר"ת להיות מחלוציו של מפעל מיוחד לגאולת ישראל - השבת מצוות אבודות. עם ישראל נצטווה בתרי"ג מצוות. מצוות אלו הן החוטים המקשרים אותנו עם בורא עולם, וככל שאנו זוכים לקיים מגוון גדול יותר של מצוות, כך הקשר שלנו לבורא מתחזק.
לצערינו, בעקבות הגלות הסתתרו מאיתנו רוב(!) המצוות - מצוות המקדש, הסנהדרין, היובל ועוד. ב"ה בדורות האחרונים, מתחילות לשוב אלינו כמה מצוות - מצוות התלויות בארץ ועוד. האדר"ת היה מהראשונים שחיפשו דרכים לעורר לחיים מצוות אבודות ונשכחות. בשלוש מצוות היה ממש ראש וראשון – ביעור מעשרות, ווידוי מעשרות והקהל.
וכך כתב עליו הרב יוסף צבי הלוי אב"ד יפו בהקדמה לספרו 'השקפה לברכה': "ואף פעם לא שמעתי ששקדו לתקן להודיע ולהזהיר על קיום מצות ביעור ווידוי המעשרות, כאילו היא מצוה אשר לא כתובה בתורה. רק בזמן שעלה אליהו לארץ הקדושה, הוא ניהו הרב הגדול האדר"ת זצ"ל, ונתקבל לרב בעיר הקודש ירושלים ת"ו, הדפיס מודעות ואזהרות בשנת השמיטה תרס"ג, לקיים מצות ביעור ווידוי מעשר, כמו שכתוב בתורה. הוא שלח אלי המודעות והאזהרות הנזכרות, להפיצם בכל המושבות, למען ידעו לקיים בפועל, וגם חידש חידושים רבים במקצוע זה, ופתר הרבה ספקות בדיני ביעור ווידוי...".
גם בתחום מצוות 'הקהל', שאי אפשר לקיימה בימינו, חיבר קונטרס 'זכר למקדש' בו עורר לפחות לעשות זכר להקהל. (מנהג מיוחד היה לאדר"ת – את הקונטרסים בענייני מצוות מחודשות, הדפיס בעילום שם, אך כתב להם הסכמה והערות בשמו, כאילו חיבר רק את ההערות, וכך הסווה את זהותו כמחבר. ובכל זאת, בסוף התגלה שהוא המחבר והמחדש, מפני שבחיבורים אחרים שלו פלט קולמסו – כמו שכתבתי בקונטרסים אלו...).
השבת פותחים אנו את סדרת הפרשות העוסקות בבניית המשכן והמקדש. רבות מהמצוות ה'מסתתרות' תלויות במקדש, ובהם תלוייה השראת השכינה, כנאמר בפרשתנו – "ושכנתי בתוכם". עלינו ללכת בדרכו של האדר"ת, ולעשות ככל יכולתנו להשיב את כל המצוות למקומן, ולזכות לגילוי שכינה במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
