ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
לאמור, יש לזכור את ירושלים בלב, ועל זה נאמר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", ויש לזכור את ירושלים בפה, ועל זה נאמר: "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי". ויש גם לעשות זיכרון לירושלים במעשה בפועל, על זה נאמר: "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". לכן אנו שמים אפר מקלה בראש חתנים. אם נשאל: איך תתקיים שמחת החתן והקהל כאשר אפר בראשו? אלא שכול שמחה מהולה בצער, אין שמחה שלמה כל עוד ירושלים בחורבנה.
מאז ימות עולם יש מאבק על השליטה בירושלים ובארץ ישראל כולה. הכול מכירים במרכזיותה של ירושלים וארץ ישראל, היא נמצאת במרכז העולם, היא לבו של העולם, היא המרכז הרוחני של החיים האנושיים, היא השער המחבר את העולם לאלוקיו. קין והבל נאבקו עליה עד שעמד קין והרג את הבל ובעקבות זה גורש קין מהארץ. יצחק וישמעאל נאבקו על ירושת הארץ עד שגורש ישמעאל ככתוב: "גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (בראשית כא, י). על הארץ הזאת נפלה קנאה בין יעקב ועשו בדבר הבכורה והברכה, ועשיו נדחה (כוזרי ב, יד). המאבק נמשך עד עצם היום הזה. כולם מכירים בערכה הקדוש של הארץ של ירושלים ושל מקום המקדש.
אחד האדמו"רים שאל: מדוע נבחר הר המוריה לבנות עליו את בית המקדש ולא הר סיני שעליו נתנה התורה? והשיב כי בהר המוריה בעקידת יצחק נתגלתה מסירות נפש עצומה - וזו מעלה עליונה (ראה שיחות הרצי"ה, מועדים ב, שבועות ב, עמ' 326).
כעת שהקב"ה ברוב חסדיו משיב אותנו לארצנו ונוטע אותנו בגבולנו, ומחזיר אותנו לירושלים ונתן בידינו את השלטון על הר הבית, על אחת כמה וכמה שמושבעים אנו לשמור אמונים להר הבית, הר המוריה, מקום בית מקדשנו. ואל לנו לתת מדרך כף רגל לזרים במקום הקודש, מקום בית חיינו, לבם של ישראל. (נאמר לאחר כינוס ועידת אנאפוליס בארה"ב, והמגעים המדיניים שבאו בעקבותיה.) וכבר הזהירה התורה שאוי למי שמנסה להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר: "'וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל' (במדבר כד, כג), אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו" (סנהדרין קו, א) ורש"י (שם ד"ה אוי לה וד"ה מי מטיל) מפרש: "אוי לה לאומה שתהיה באותן הימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל... מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקדוש ברוך הוא מכניסם".
על כן מלאי בטחון אנו בה' אבינו שכל הניסיונות לעכב את ישראל לא יצלחו, והכול יתהפך לטובה ולברכה לקירוב גאולתנו ופדות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
