(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)

תזכורת למה שראינו בדף יא –

1. האם מוכת עץ זה מקח טעות?
   רמי בר חמא – מקח טעות.
   רבא – לר"מ אינו מקח טעות
   רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות


2. האם בעולה זה מקח טעות?

ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.

א. מוכת עץ או דרוסת איש –

למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?

הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.

ב. ראוה מדברת/מעוברת

ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)

A. מה הכוונה "מדברת"?

(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")

B. השלמה - דיון ר"ג ור' יהושוע

ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע -
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",

על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון -
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).

אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.

            (כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).

                                [דילוג – (יג: 1-)
                                אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
                                רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
                                1. הרי הארוס מודה.
                                2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.

אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)

דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].

(חזרה ליג: רבע תחתון)

C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?

ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]

רי"ח – מכשיר

            מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –

גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.

בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,

לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.

ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).

(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).

[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).