ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)
תזכורת למה שראינו בדף יא –
- האם מוכת עץ זה מקח טעות?
רמי בר חמא – מקח טעות.
רבא – לר"מ אינו מקח טעות
רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות - האם בעולה זה מקח טעות?
ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.
א. מוכת עץ או דרוסת איש –
| (לשניהם מוכת עץ אינו מקח טעות) | היא – מוכת עץ ר"ג - נאמנת | הוא – דרוסת איש ר' יהושע – לא נאמנת |
| רי"ח | 200 | 100 |
| ר' אלעזר | 100 | כלום |
למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?
הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.
| המשנה הקודמת (מתי נאנסה) | משנתנו (האם אנוסה או מוכת עץ) | |
| לר"א | ללמד שדרוסת איש כן מקח טעות | ללמד שמוכת עץ אינו מקח טעות |
| רי"ח | שאפילו כאן ר' יהושע מעדיף את חזקת הממון, | שאפילו כאן ר"ג מאמין לאישה, |
ב. ראוה מדברת/מעוברת
ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)
A. מה הכוונה "מדברת"?
| מה הכוונה מדברת? | זעירי – נסתרת | רב אסי – נבעלת |
| 1. למה כתוב "מדברת"? | מובן | קשה. |
| 2. למה כתוב | מובן - | קשה. |
| 3. | 3. רב פפא - למה לר' יהושע לא נאמנת אם רק נסתרה, הרי לא אוסרים אישה שהתייחדה עם זר על בעלה! תשובה – מעלה עשו ביוחסין. | |
| (יג: 1-) 4. מיתיבי – כמו המשנה, רק שמפורש שראוה שנכנסה "לסתר או לחורבה" | מובן: לסתר = מדברת חורבה = נבעלת | קשה. ואפילו בחורבה בשדה |
| 5. לגבי מעוברת – "זו עדות האישה כשרה לה" | מפורש שם בדיון בין ר"ג לר' יהושע שהם חולקים גם לגבי מקרה שראוה מעוברת וגם לגבי מקרה שרק ראוה מתייחדת. (נשלים את הדיון בסעיף B). |
(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")
B. השלמה - דיון ר"ג ור' יהושוע
ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע -
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",
על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון -
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).
אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.
(כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).
[דילוג – (יג: 1-)
אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
1. הרי הארוס מודה.
2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.
אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)
דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].
(חזרה ליג: רבע תחתון)
C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?
ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]
רי"ח – מכשיר
מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –
גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.
בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,
לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.
ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).
(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).
[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
