ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
בספרו 'אתהלך' (עמ' 463) הוא מספר את הסיפור הבא: "אל תיקח אותו לטייל למטה", בכתה לי פעם אשת-חולה, "אף אחד בשכונה לא יודע שהוא חולה, ככה החלטנו".
חייכתי במרירות. "גברת נכבדה, את משלה את עצמך שאיש אינו יודע. כולם יודעים ומשחקים את המשחק של אי-הידיעה כדי לא לצער אותך".
אחרי יומיים אינטנסיביים של שכנועים לקחתי את החולה לסיבוב למטה בכסא הגלגלים. אנשים נעצרו בתדהמה, אך לא בהפתעה. כולם ידעו. אלא מה. וממחרת, גם עלו לבקר ולהציע עזרה ולסייע. כי הסוד האפל והנורא יצא לאור השמש. מרפא בכנפיה, צדקה וסעד בשוליה...
כולנו נושאים עינינו השמימה, בתפילה שיתרפאו כל חולי ישראל ושנהיה בריאים, ולא נתנסה חלילה בניסיונות קשים אלה. ובכל זאת – הסיפור שהובא כאן נוגע לכולנו, לצערנו. מיום שחרב בית המקדש הראשון, והחלה להסתלק הנבואה, הרי שבנוסף למארת הגלות, לוקים אנו ב'מחלת ההסתרה' – אלוקים מסתיר פניו מכנסת ישראל. וכיצד נתמודד ונרפא את 'מחלת ההסתרה' האיומה הזו?
תרופתה של מחלה זו מצויה באור נרות החנוכה. וכך סיפר רבי רפאל מברשד, תלמידו החביב של רבי פנחס מקוריץ –
ביום הראשון של חנוכה, טענתי לפני רבי, שבשעה שרע לו לאדם קשה לו להחזיק באמונה שלימה בהשגחה פרטית. נדמה לו שבאמת מסתיר הבורא פניו ממנו. מה לעשות כדי לחזק את האמונה?
"אם יודעים", השיב הרבי, "שזוהי הסתרת פנים, הרי אין זו עוד הסתרת פנים".
דומה שתשובתו של רבי פנחס מקוריץ, כה דומה לסיפורו של ר' אהרון מרגלית, עד שאין מקום לביאור נוסף. אם כולם יודעים, אין כאן הסתרה. ועדיין עלינו לברר, במה קשורים הדברים דווקא לימי החנוכה.
המתבונן בחנוכה יגלה נקודה מעניינת. מכל החגים זהו החג הכי 'חולי' (מלשון – יום חול). בכל חגי התורה יש איסור מלאכה. גם בפורים נפסק שלא טוב לעשות מלאכה, וכל העושה בו מלאכה אינו רואה בה סימן ברכה. אולם בחנוכה נאמר, שעושים במשך היום מלאכה, והנוהגים שלא לעשות בו מלאכה מבטלים את מנהגם, מפני שביטול מלאכה לשמונה ימים גורם לבטלה ושעמום המביאים לידי חטא.
לכן, בחנוכה בפועל, אצל כולנו – היום כולו הוא יום חול רגיל, ורק בזמן הדלקת הנרות יש לנו 'פינה' של חג. אנו מתפנים לזמן מה מכל עיסוקינו, מדליקים נרות, (מסתכלים בנרות, שרים, עוסקים מעט בענייני החג), ושבים לשגרת החול. נשאלת השאלה – מדוע קופח חג החנוכה?
הבה נתבונן מעט בנס החנוכה. בתחילה – נלחמו החשמונאים המועטים והצדיקים ביוונים הרבים והרשעים. והנה, בניסי ניסים הושיע ה' את עמו וגברו בני חשמונאי. מלחמה זו הייתה נס אחד גדול, אולם נס נסתר ולא נס גלוי. קריעת ים סוף זה נס גלוי. שמש בגבעון דום זה נס גלוי. אי אפשר להסביר תופעות מופלאות אלו בדרך הטבע. אך את מלחמות החשמונאים ניהל יהודה המכבי, שהיה אחד מגדולי המצביאים בתולדות העולם. עד היום לומדים את התרגילים הצבאיים המבריקים שלו באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.
מי שעיניו פקוחות ויודע להתבונן בהנהגת ה' המופלאה הבין שהניצחון היה נס גדול, אבל מסתמא, גם באותם ימים, היו שהסבירו קרבות אלו בדרך הטבע (כמו את מלחמת ששת הימים...).
והנה, בתום הקרבות התרחשה הפתעה. הקב"ה חולל נס גלוי – נס פך השמן. נס גלוי זה לא יכלו להכחיש גם בכירי הספקנים. באותו רגע, ידעו כולם, שגם את כל המלחמות ניהלה יד ה' המופלאה.
ובמילים אחרות – בכל הקרבות, עם ישראל פעל בחושך, ללא השגחת ה' הגלויה. והנה, לרגע קט הבריק ברק והאיר את הכול באור יקרות. רמז רמז לנו הקב"ה – דעו לכם בני, גם בשעה שאתם בחושך אני אתכם. גם במקומות הכי רחוקים ידי המלטפת מלווה אתכם מאחורי הקלעים. וכפי שלימדנו השפת אמת – נס חנוכה נחמה לנו בגלותנו, ללמדנו שה' עימנו גם במחשכים. וממילא אם יודעים אנו שה' הוא המסתיר פנים, כבר אין כאן הסתרת פנים.
לפיכך, בחנוכה אנו נוהגים במשך היום כביום חול, אך לזמן מסוים אנו מאירים את היום באור של חג, וזוכרים שה' עימנו בחול כבחג. חנוכה חל בימים החשוכים ביותר בשנה – הלילה ארוך, ואף ביום עננים מאפילים את עין השמש. ודווקא בשיא החושך, אנו מדליקים אור. אור זה – אור נרות הוא, אור קטן, ואין בכוחו לגרש את החושך, אך חזק הוא דיו ללמדנו שאין בחושך הסתרת פנים, כי בתוך החושך מוארים אנו באור ההשגחה המלווה אותנו תדיר. "כי אשב בחושך ה' אור לי". חנוכה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
