ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
בספרו 'אתהלך' (עמ' 463) הוא מספר את הסיפור הבא: "אל תיקח אותו לטייל למטה", בכתה לי פעם אשת-חולה, "אף אחד בשכונה לא יודע שהוא חולה, ככה החלטנו".
חייכתי במרירות. "גברת נכבדה, את משלה את עצמך שאיש אינו יודע. כולם יודעים ומשחקים את המשחק של אי-הידיעה כדי לא לצער אותך".
אחרי יומיים אינטנסיביים של שכנועים לקחתי את החולה לסיבוב למטה בכסא הגלגלים. אנשים נעצרו בתדהמה, אך לא בהפתעה. כולם ידעו. אלא מה. וממחרת, גם עלו לבקר ולהציע עזרה ולסייע. כי הסוד האפל והנורא יצא לאור השמש. מרפא בכנפיה, צדקה וסעד בשוליה...
כולנו נושאים עינינו השמימה, בתפילה שיתרפאו כל חולי ישראל ושנהיה בריאים, ולא נתנסה חלילה בניסיונות קשים אלה. ובכל זאת – הסיפור שהובא כאן נוגע לכולנו, לצערנו. מיום שחרב בית המקדש הראשון, והחלה להסתלק הנבואה, הרי שבנוסף למארת הגלות, לוקים אנו ב'מחלת ההסתרה' – אלוקים מסתיר פניו מכנסת ישראל. וכיצד נתמודד ונרפא את 'מחלת ההסתרה' האיומה הזו?
תרופתה של מחלה זו מצויה באור נרות החנוכה. וכך סיפר רבי רפאל מברשד, תלמידו החביב של רבי פנחס מקוריץ –
ביום הראשון של חנוכה, טענתי לפני רבי, שבשעה שרע לו לאדם קשה לו להחזיק באמונה שלימה בהשגחה פרטית. נדמה לו שבאמת מסתיר הבורא פניו ממנו. מה לעשות כדי לחזק את האמונה?
"אם יודעים", השיב הרבי, "שזוהי הסתרת פנים, הרי אין זו עוד הסתרת פנים".
דומה שתשובתו של רבי פנחס מקוריץ, כה דומה לסיפורו של ר' אהרון מרגלית, עד שאין מקום לביאור נוסף. אם כולם יודעים, אין כאן הסתרה. ועדיין עלינו לברר, במה קשורים הדברים דווקא לימי החנוכה.
המתבונן בחנוכה יגלה נקודה מעניינת. מכל החגים זהו החג הכי 'חולי' (מלשון – יום חול). בכל חגי התורה יש איסור מלאכה. גם בפורים נפסק שלא טוב לעשות מלאכה, וכל העושה בו מלאכה אינו רואה בה סימן ברכה. אולם בחנוכה נאמר, שעושים במשך היום מלאכה, והנוהגים שלא לעשות בו מלאכה מבטלים את מנהגם, מפני שביטול מלאכה לשמונה ימים גורם לבטלה ושעמום המביאים לידי חטא.
לכן, בחנוכה בפועל, אצל כולנו – היום כולו הוא יום חול רגיל, ורק בזמן הדלקת הנרות יש לנו 'פינה' של חג. אנו מתפנים לזמן מה מכל עיסוקינו, מדליקים נרות, (מסתכלים בנרות, שרים, עוסקים מעט בענייני החג), ושבים לשגרת החול. נשאלת השאלה – מדוע קופח חג החנוכה?
הבה נתבונן מעט בנס החנוכה. בתחילה – נלחמו החשמונאים המועטים והצדיקים ביוונים הרבים והרשעים. והנה, בניסי ניסים הושיע ה' את עמו וגברו בני חשמונאי. מלחמה זו הייתה נס אחד גדול, אולם נס נסתר ולא נס גלוי. קריעת ים סוף זה נס גלוי. שמש בגבעון דום זה נס גלוי. אי אפשר להסביר תופעות מופלאות אלו בדרך הטבע. אך את מלחמות החשמונאים ניהל יהודה המכבי, שהיה אחד מגדולי המצביאים בתולדות העולם. עד היום לומדים את התרגילים הצבאיים המבריקים שלו באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.
מי שעיניו פקוחות ויודע להתבונן בהנהגת ה' המופלאה הבין שהניצחון היה נס גדול, אבל מסתמא, גם באותם ימים, היו שהסבירו קרבות אלו בדרך הטבע (כמו את מלחמת ששת הימים...).
והנה, בתום הקרבות התרחשה הפתעה. הקב"ה חולל נס גלוי – נס פך השמן. נס גלוי זה לא יכלו להכחיש גם בכירי הספקנים. באותו רגע, ידעו כולם, שגם את כל המלחמות ניהלה יד ה' המופלאה.
ובמילים אחרות – בכל הקרבות, עם ישראל פעל בחושך, ללא השגחת ה' הגלויה. והנה, לרגע קט הבריק ברק והאיר את הכול באור יקרות. רמז רמז לנו הקב"ה – דעו לכם בני, גם בשעה שאתם בחושך אני אתכם. גם במקומות הכי רחוקים ידי המלטפת מלווה אתכם מאחורי הקלעים. וכפי שלימדנו השפת אמת – נס חנוכה נחמה לנו בגלותנו, ללמדנו שה' עימנו גם במחשכים. וממילא אם יודעים אנו שה' הוא המסתיר פנים, כבר אין כאן הסתרת פנים.
לפיכך, בחנוכה אנו נוהגים במשך היום כביום חול, אך לזמן מסוים אנו מאירים את היום באור של חג, וזוכרים שה' עימנו בחול כבחג. חנוכה חל בימים החשוכים ביותר בשנה – הלילה ארוך, ואף ביום עננים מאפילים את עין השמש. ודווקא בשיא החושך, אנו מדליקים אור. אור זה – אור נרות הוא, אור קטן, ואין בכוחו לגרש את החושך, אך חזק הוא דיו ללמדנו שאין בחושך הסתרת פנים, כי בתוך החושך מוארים אנו באור ההשגחה המלווה אותנו תדיר. "כי אשב בחושך ה' אור לי". חנוכה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
