ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
ספר בראשית, הינו ספר הראשית של העולם, בו מתגלה הקב"ה כבורא העולם הטבעי ויוצרו. זהו ספרם של אבות האומה, שעבודתם את ה' באה להם מתוך טבעיותם הפנימית הבריאה, המביאתם לדקדק בכל מצוותיה של תורה, אף אלו שחיובן הוא מדרבנן. מכח עבודה זו, נעשים האבות מרכבה להופעת שכינה בעולם.
מכחם של האבות הופכת המשפחה לעם, המופיע לראשונה ככזה, בתחילתו של ספר שמות - "ואלה שמות בני ישראל". ספר שמות, כשמו, הינו ספר העוסק בשמות. השמות הם גילוי המהות הפנימית של בעל השם. עם תחילתו של הספר, מגלים אנו את שמו של העם ההולך ומתגבש ממשפחת יעקב - "בני ישראל", ואת שמו המיוחד של הקב"ה: א-ל ש-די, המתאים להופעה המתחדשת של האומה.
בספר בראשית התגלה הקב"ה בהנהגה טבעית בעולם, הנהגה המתאימה לדרך הטבעית של עבודת ה' שהיתה באבות. בספר שמות, מתגלה ה' לציבור. כאן, קיים צורך בהתגלות מפורשת וברורה יותר, בהנהגה ניסית, על-טבעית. ספר שמות אם-כן הוא ספר המעבר ממהלך פרטי ומצומצם העוסק בבנינם של יחידים, אל גילוי שמות בני-ישראל, שמה של האומה הישראלית, ועל-גבי גילויים אלה, ומעליהם - גילוי שם ה' בעולם.
את ההנהגה הניסית המיוחדת לספר שמות, פוגשים אנו בצורה מרשימה ביותר במכות מצריים, ומכאן ממשיכים אנו לקריעתו של ים-סוף, מעמד בו ראתה השפחה, דברים שיחזקאל בן בוזי לא זכה לראות. מתוך גילויים אלו באים אנו לשיא התגלותו של הקב"ה בעולם במעמד מתן תורה. מעמד, שעליו מספרים חכמינו ז"ל, שעם-ישראל שמע את קולו של הקב"ה בוקע מצפון, ומדרום, ממזרח, ממערב, מלמעלה, ומלמטה, עד ששאלו - "והחכמה מאין תמצא". בני-ישראל מורגלים היו לקולות המבטאים צדדים מסוימים במציאות, קולות מוגבלים, וכאן, קול ה' הנובע מכל צדדי ההויה, שאיננו מוגבל בשום צורה שהיא, בכל השפות, ובכל גווני ההגיון לקבלת הקול - קול אינסופי. זהו שיאו של גילוי שם ה' בעולם לישראל ולעולם כולו, באמצעות נתינת התורה, שהיא כולה מורכבת משמותיו של הקב"ה.
מעמד מתן-תורה הרשים מאוד לא רק את ישראל אלא גם את אומות העולם. על כך מספרים חכמינו ז"ל, שבשעה ששמעו אומות העולם את קולות הברקים והשופר בעת מתן תורה, חרדו ופנו בשאלה אל בלעם - "ה' למבול ישב?", האם חפץ הקב"ה לשוב ולהחריב את עולמו במבול? על שאלה זו עונה בלעם - "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום", ואין "עוז" אלא תורה.
על המסופר במגילת אסתר - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דרשו חכמינו ז"ל - "אורה זו תורה". שאל על כך בעל 'שפת אמת', אם-כן, מדוע לא נכתב "ליהודים היתה תורה"? והשיב - ללמדך שתורה היא אורה.
על דרך זו נוכל ללמוד גם בעניננו, לא נאמר - "ה' תורה לעמו יתן" ללמדנו שתורה עוז היא לישראל. העסק בתורה מאחד את עם-ישראל תחת תכלית אחת, והיא - תיקון עולם לאור רצונו של הקב"ה. אחדות זו היא הנותנת עוז לישראל, והיא המבטיחה שלום פנימי באומה. שלום עם גויי הארץ, מוצאים אנו בתורה רק בהקשר של מצור על עיר, שם נאמר - "וקראת אליה לשלום". שלום זה, אינו אלא תנאי כניעה.
השבת
בפתחה של הפרשה, משה רבנו מקהיל את עם-ישראל, ומצוה אותם על בניית המשכן ועל שמירת השבת. מסמיכות הפרשיות, למדו חכמינו ז"ל של"ט מלאכות חשובות שנצרכו לבנינו של המשכן, הן האסורות בשבת. ומניין שהיו ל"ט מלאכות? דבר זה נלמד מן הכתוב בציווי על בניית המשכן - "אלה הדברים", "אלה" בגימטריא הוא ל"ו ומילת "הדברים" מרמזת על מיעוט רבים שהוא לכל הפחות שניים נוספים, ובצירוף לאות "ה" המופיעה בתחלית המילה, נרמז על ל"ט מלאכות שבהן נבנה המשכן.
העבודה שנעשתה בעת מלאכת המשכן, אינה עבודת חול, זוהי עבודה לצורך גבוה, עבודת קודש. וממלאכות אלו, נלמד איסור עשיית המלאכה בשבת, שהיא מציאות אלוקית קבועה וקיימת, שבה הקב"ה משפיע עלינו שפע אלוקי מבלי שאנו צריכים להתאמץ להשיג שפע זה מכוחנו. בכל שבוע, מצווים אנו לעצור מעשייתנו ביום השביעי, ולהניח לקב"ה להשפיע שפע קדושה עלינו.
רגילים אנשים לחשוב שבששת ימי המעשה אנו עושים מלאכה, וזהו מצבנו הטבעי, ובשבת מונע אותנו הקב"ה מעשיית מלאכה, ואוסרה עלינו. השקפה זו מעמידה את ששת ימי המעשה כעיקר, ואת השבת כחריג שבו יוצא האדם ממצבו הטבעי. אולם, השקפה זו אינה השקפתה של תורה. בהשקפת התורה, השבת היא עיקר ימי המעשה, ושאר הימים נובעים מכוחה, ממילא , כפי שמדגישה התורה - "ששת ימים תיעשה מלאכה". העולם ומלואו לה' הוא, ולפיכך עשיית המעשים לתיקונו ושכלולו של עולם בששת ימי המעשה, הינה רשות מיוחדת שנתן הקב"ה לברואיו באומרו - "ששת ימים תיעשה מלאכה". בשבת, לא נאסרה עשיית מלאכה, אלא לא חודש ההיתר שניתן לעשיית מלאכה בימי המעשה, ובכך שב האדם ומבין כי "לה' הארץ ומלואה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
