ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
ספר בראשית, הינו ספר הראשית של העולם, בו מתגלה הקב"ה כבורא העולם הטבעי ויוצרו. זהו ספרם של אבות האומה, שעבודתם את ה' באה להם מתוך טבעיותם הפנימית הבריאה, המביאתם לדקדק בכל מצוותיה של תורה, אף אלו שחיובן הוא מדרבנן. מכח עבודה זו, נעשים האבות מרכבה להופעת שכינה בעולם.
מכחם של האבות הופכת המשפחה לעם, המופיע לראשונה ככזה, בתחילתו של ספר שמות - "ואלה שמות בני ישראל". ספר שמות, כשמו, הינו ספר העוסק בשמות. השמות הם גילוי המהות הפנימית של בעל השם. עם תחילתו של הספר, מגלים אנו את שמו של העם ההולך ומתגבש ממשפחת יעקב - "בני ישראל", ואת שמו המיוחד של הקב"ה: א-ל ש-די, המתאים להופעה המתחדשת של האומה.
בספר בראשית התגלה הקב"ה בהנהגה טבעית בעולם, הנהגה המתאימה לדרך הטבעית של עבודת ה' שהיתה באבות. בספר שמות, מתגלה ה' לציבור. כאן, קיים צורך בהתגלות מפורשת וברורה יותר, בהנהגה ניסית, על-טבעית. ספר שמות אם-כן הוא ספר המעבר ממהלך פרטי ומצומצם העוסק בבנינם של יחידים, אל גילוי שמות בני-ישראל, שמה של האומה הישראלית, ועל-גבי גילויים אלה, ומעליהם - גילוי שם ה' בעולם.
את ההנהגה הניסית המיוחדת לספר שמות, פוגשים אנו בצורה מרשימה ביותר במכות מצריים, ומכאן ממשיכים אנו לקריעתו של ים-סוף, מעמד בו ראתה השפחה, דברים שיחזקאל בן בוזי לא זכה לראות. מתוך גילויים אלו באים אנו לשיא התגלותו של הקב"ה בעולם במעמד מתן תורה. מעמד, שעליו מספרים חכמינו ז"ל, שעם-ישראל שמע את קולו של הקב"ה בוקע מצפון, ומדרום, ממזרח, ממערב, מלמעלה, ומלמטה, עד ששאלו - "והחכמה מאין תמצא". בני-ישראל מורגלים היו לקולות המבטאים צדדים מסוימים במציאות, קולות מוגבלים, וכאן, קול ה' הנובע מכל צדדי ההויה, שאיננו מוגבל בשום צורה שהיא, בכל השפות, ובכל גווני ההגיון לקבלת הקול - קול אינסופי. זהו שיאו של גילוי שם ה' בעולם לישראל ולעולם כולו, באמצעות נתינת התורה, שהיא כולה מורכבת משמותיו של הקב"ה.
מעמד מתן-תורה הרשים מאוד לא רק את ישראל אלא גם את אומות העולם. על כך מספרים חכמינו ז"ל, שבשעה ששמעו אומות העולם את קולות הברקים והשופר בעת מתן תורה, חרדו ופנו בשאלה אל בלעם - "ה' למבול ישב?", האם חפץ הקב"ה לשוב ולהחריב את עולמו במבול? על שאלה זו עונה בלעם - "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום", ואין "עוז" אלא תורה.
על המסופר במגילת אסתר - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דרשו חכמינו ז"ל - "אורה זו תורה". שאל על כך בעל 'שפת אמת', אם-כן, מדוע לא נכתב "ליהודים היתה תורה"? והשיב - ללמדך שתורה היא אורה.
על דרך זו נוכל ללמוד גם בעניננו, לא נאמר - "ה' תורה לעמו יתן" ללמדנו שתורה עוז היא לישראל. העסק בתורה מאחד את עם-ישראל תחת תכלית אחת, והיא - תיקון עולם לאור רצונו של הקב"ה. אחדות זו היא הנותנת עוז לישראל, והיא המבטיחה שלום פנימי באומה. שלום עם גויי הארץ, מוצאים אנו בתורה רק בהקשר של מצור על עיר, שם נאמר - "וקראת אליה לשלום". שלום זה, אינו אלא תנאי כניעה.
השבת
בפתחה של הפרשה, משה רבנו מקהיל את עם-ישראל, ומצוה אותם על בניית המשכן ועל שמירת השבת. מסמיכות הפרשיות, למדו חכמינו ז"ל של"ט מלאכות חשובות שנצרכו לבנינו של המשכן, הן האסורות בשבת. ומניין שהיו ל"ט מלאכות? דבר זה נלמד מן הכתוב בציווי על בניית המשכן - "אלה הדברים", "אלה" בגימטריא הוא ל"ו ומילת "הדברים" מרמזת על מיעוט רבים שהוא לכל הפחות שניים נוספים, ובצירוף לאות "ה" המופיעה בתחלית המילה, נרמז על ל"ט מלאכות שבהן נבנה המשכן.
העבודה שנעשתה בעת מלאכת המשכן, אינה עבודת חול, זוהי עבודה לצורך גבוה, עבודת קודש. וממלאכות אלו, נלמד איסור עשיית המלאכה בשבת, שהיא מציאות אלוקית קבועה וקיימת, שבה הקב"ה משפיע עלינו שפע אלוקי מבלי שאנו צריכים להתאמץ להשיג שפע זה מכוחנו. בכל שבוע, מצווים אנו לעצור מעשייתנו ביום השביעי, ולהניח לקב"ה להשפיע שפע קדושה עלינו.
רגילים אנשים לחשוב שבששת ימי המעשה אנו עושים מלאכה, וזהו מצבנו הטבעי, ובשבת מונע אותנו הקב"ה מעשיית מלאכה, ואוסרה עלינו. השקפה זו מעמידה את ששת ימי המעשה כעיקר, ואת השבת כחריג שבו יוצא האדם ממצבו הטבעי. אולם, השקפה זו אינה השקפתה של תורה. בהשקפת התורה, השבת היא עיקר ימי המעשה, ושאר הימים נובעים מכוחה, ממילא , כפי שמדגישה התורה - "ששת ימים תיעשה מלאכה". העולם ומלואו לה' הוא, ולפיכך עשיית המעשים לתיקונו ושכלולו של עולם בששת ימי המעשה, הינה רשות מיוחדת שנתן הקב"ה לברואיו באומרו - "ששת ימים תיעשה מלאכה". בשבת, לא נאסרה עשיית מלאכה, אלא לא חודש ההיתר שניתן לעשיית מלאכה בימי המעשה, ובכך שב האדם ומבין כי "לה' הארץ ומלואה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
