- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- פרשנים על התנ"ך
רבינו בחיי על הפרשה
כתבות בנושא רבינו בחיי על הפרשה
דיני שניים מקרא ואחד תרגום
נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם, מתוך התשובות המובאות באתר.
איך בונים את בית המקדש?
לראות את הקב"ה בכל מקום * האחריות על הסביבה * השראת השכינה - היא הקדושה * קביעות של עליה * חשיבותו של התוכן הפנימי
מסעי בני ישראל
ה"אור ביוצאי מצרים וה"אור" בבאי הארץ * איך להתבונן על הניסיונות * התיקון בכל מסע * איך נזכה לארץ ישראל השלמה
ההכנה לכניסה לארץ
הציפייה לפריצת חומה נוספת * ספר ההכנה לארץ ישראל * איך אפשר לדבר אל כל ישראל * קבלת הארץ בגשמיות וברוחניות.
שיעורים בנושא רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת וזאת הברכה
א"י ניתנה אך ורק וזרעו של יעקוב, ולא לבני אדום וישמעאל. היכן נרמז בתורה, ש א"י, הנבואה, תחיית המתים, והתורה הנם מיוחדים לישראל ולא לשאר האומות? כל עמ"י יקומו בתחיית המתים, הצדיקים יקבלו שכר, והרשעים יקבלו עונש. ארבעה פירושים למי מתייחסות המילים "שמיו": הקב"ה, עמ"י, א"י. יחודו של עמ"י הנו בכך שיש להם גם שכר בעוה"ז, וגם שכר בעוה"ב, ונושע בקב"ה בעוה"ז. כאשר עמ"י מצליחים ומנצחים את אויביהם זהו סימן שבהם דביקים ונושעים בקב"ה. תירוצו של רבינו בחיי לשאלת ה"ראשונים" המפורסמת מדוע לא הוזכר עוה"ב בתורה? מהי הסיבה שאלו הדברים האחרונים שאומר משה רבינו לעמ"י, לפני מותו?
רבנו בחיי פרשת נצבים- וילך חלק ב'
הבטחת ד' שהגלות לא תתמשך לעולם, ומהי הסיבה שבגללה מתעכבת הגאולה? הסברו של הרמב"ן לסיבת סמיכות הפסוקים "כי תשוב.. ובכל נפשך", ל "ושב ד' ". יהיו שני קיבוצי גלויות, אחד של עשרת השבטים, ואחד של שבטי יהודה ובנימין. בגאולה העתידה נגיע למדרגה יותר גבוהה מאשר בימי דוד ושלמה.
רבנו בחיי פרשת נצבים- וילך חלק א
האדם שאוהב את התוכחות הנן אוהב את החיים, ואדם אשר שונא את התוכחה הוא אוהב מוות. שני הסברים לפס' "טובה תוכחת מגולה מאהבה מוסתרת. הסברו של הרד"ק שגם תוכחה גלויה היא טובה אבל מי שאוהב יעשה זאת בסתר. ביחד עם התוכחה צריך גם להדגיש ולהעלות את הנק' אשר באדם טוב בהם. הסברו של המדרש שהתוכחות של משה רבינו יותר טובות מברכותיו של בלעם הרשע. הסבר נוסף של הרבינו בחיי שהתוכחות שבבחוקותי ובכי תבוא הנם כולם באים מאת רבש"ע. הטובה שבקללות הנה שאע"פ שעמ"י עבר כ"כ יסורים, עדיין אנחנו קיימים., והכל בא לטובתנו. כיצד כל ההסבר הזה קשור לפרשתנו?
רבנו בחיי פרשת כי תבוא חלק א
אם האדם יכבד את ד' מממונו, התורה מבטיחה לו שעושרו יגדל; הממון אשר ישיג האדם בדרכי גזל ומרמה, לא יעזור לו ביום כעסו של הקב"ה, אך הממון שיחסיר לצדקה זה מה שיצילנו; ישנו חיוב על האדם לכבד את ד' מהמעלות שנתן לו ד' ית'!; חיוב הבכורים הנו רק משבעת המינים, ורק לאחר ירושה וישיבה; דין נוסף בבכורים: האדם צריך לקשור לסימן את התאנה הראשונה, ולקרוא עליה שם; בכל המצוות שהאדם עושה, צריך לעשותם מן המובחר; החיוב בביכורים הוא ההבאה לעזרה, ואם לא הגיעו לשם, חייב באחריותם. זמן חיוב הבאת ביכורים מתחיל בחג השבועות ונגמר בחנוכה. חובת מקרא בכורים הנו משבועות ועד חג הסוכות.
רבנו בחיי פרשת כי - תצא
דברי המדרש שבכיית אשת יפת תאר, הנה על הע"ז שהורגלה בה מנעוריה. הסבר פרשיית אשת יפת תאר ע"פ הדרש שזה מכוון למלחמה כנגד יצה"ר. מהי סיבת סמיכות הפרשיות של אשת יפת תאר, ירושת בכור, בן סורר ומורה, איסור השארת גופה תלויה על העץ אחרי שקיעה, זה לזה? מהיכן למדנו בפרשה את הכלל: "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה"? עמ"י לא מקבל גירים בקלות רבה כ"כ ולא מעודד גיור המוני, וחלק מדיני גירות.
רבנו בחיי פרשת שופטים - חלק ב'
התורה מזהירה את הדיין לא להטות משפט, ומזהירה את עמ"י למנות שופטים צדיקים שלא יעוותו את המשפט. למה נמשל הממנה שופט שאינו הגון? דברי המדרש בויק"ר: מהם דברי הכרוז בזמן עליית שלמה לכסאו? אסור לדיין/שופט להעדיף בצורה כל שהיא את אחד מבעלי הדין, ולא להראות פנים יפות לאחד מהמתדיינים כאשר אדם לוקח שוחד, אינו רואה בחובתו של נותן השוחד. האדן צריך להיזהר במעשיו ובדיבורו שיהיו צודקים, וידבר רק דברים טובים. אדם שנזהר מלדבר דבורים רעים, זו הוכחה לכך שגם מעשיו הנם טובים. גם בעלי הדין צריכים להיזהר בטענותיהם שיהיו צודקים, ושלא ישקרו בשביל לזכות בדין. הסבר הפס' ע"פ הקבלה. אם האדם לא יקח שוחד, התורה מבטיחה לו שיחיה בעוה"ב וירש את א"י. איסור נטיעה לשם ע"ז. אדם שנוטע אשירה(אצל המזבח) עובר על לאו וחוטף מלקות. שני הסברים מדוע בהריגת עובדי ע"ז, התורה השתמשה בלשון "בקרבך". ש. מדוע התורה כותבת בתיאור סוג הע"ז שעבדו, "אשר לא צוויתי", וכי הייתה לנו הוו"א שהקב"ה כן ציווה לעבוד ע"ז? הסבר הפס' ע"פ הקבלה.
רבנו בחיי פרשת שופטים - חלק א'
מעלת השלום. כשם שהשלום הנו קיום העולם, כן המשפט הנו קיום העולם. מה הסיבה שהתורה סמכה את פרשת מינוי השופטים לפרשת הרגלים? שלושה סוגים של שופטים ובי"ד, הקיימים בישראל. ודיניהם. דברי המדרש א: השופטים והשוטרים תלויים זה בזה, א"א לעשות משפט מדק אם אימת השוטרים לא תהיה על נעם, ואם אין שופט אין שוטר. ב: אם עושים משפט צדק בארץ, אין הקב"ה יושב עמם בדין. דברי המדרש בתהילים כנ"ל (ח"ב) ומוסיף שאם עושים משפט צדק, הקב"ה דן את עמ"י ברחמים. מדוע כתוב "תתן לך" והרי המשפט הנו לכל ישראל, ולא רק למשה רבינו בלבד? באור המילים "משפט צדק". באור המילה "משפט", בארץ, ובאור המילה משפט אצל הקב"ה. באור הפס' ע"פ הסוד. דברי המדרש תנחומא, שהצדק נעשה גם עם הזכאי, וגם עם החייב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
