ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כב: במשנה – כג: במשנה השנייה)
חלק א - השאת המשואות
א. לשוני – מקור לזה שמשואה זה אש - "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו" (שמ"ב ה, כא) – ובתרגום שדוד שרפם.
ב. אם ה30 ביום שישי
הבעיה – אם ה30 זה ביום שישי וקידשו את החודש, אי אפשר להדליק בלילה, ואם ידליקו במוצ"ש – יטעו שזה חודש מלא.
לכן –
ברייתא - מדליקים רק על חסר,
ובמקרה הזה מדליקים במוצ"ש ויבינו שזה חסר,
ואם לא ידליקו – יבינו שזה מלא.
פתרונות חלופיים:
- להדליק על מלא ועל חסר,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא לשלוח כלל, ויבינו שלא שלחו כי זה היה ביום שישי.
דחייה – יחשבו שזה היה במוצ"ש, ושקרה אונס ולא הדליקו.
- להדליק רק על מלא,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא להדליק.
דחייה – זה יגרום לזה שבכל חודש יסתפקו בשני ראשי חודש (וגם בראש השנה יעשו שניים גם כשחסר, וזה גורם לביטול מלאכה).
[טורי אבן – החשש שיחשבו שלא הדליקו בגלל שכרות לא שייכת כשמדליקים רק או מלא או חסר, כי יכולים להדליק למחרת אחרי שכבר אינם שיכורים].
(כג. רבע עליון)
ג. מיני הארזים –
"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מא) + 3 מינים שהאחרון שבהם הוא אלמוגים.
ר"י - 4 | רבה בר רב הונא - 10 | |
ארז | ארז | |
קתרום | ||
עץ שמן = אפרסמא | עץ שמן = אפרסמא | |
ברוש (=ברתא) | ברוש (=ברתא) | |
שיטה (= תורניתא = אורן) | ||
הדס | ||
תדהר (=שאגא = אשוח) | ||
תאשור = שוריבנא | ||
רב דימי: | איכא דאמרי - | |
אלונים (בוטמי) | ארונים (=ערי) | |
אלמונים (בלוטי) | ערמונים (=דולבי) | |
אלמוגים | ||
(כג. מתחת לאמצע)
ד. אגב זה -
- שיטת הוצאת האלמוגים היקרים –
- נמלים חשובים -
לרומאים היו שניים שבהם צוללנים הוציאו אלמוגים, לפרסים אחד שבהם הוציאו מרגליות. - עוד דרשות על "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס" –
- רי"ח: ה' יחזיר לנו כל שיטה שלקחו הגויים מירושלים.
- דומה להדס במדבר –
ממלאים אונייה גדולה מאוד בחול עד ששוקעת לקרקעית, ושם קושרים לאלמוגים, ואז מוציאים החול והיא עולה.
[באחרית הימים יצא נחל מביהמ"ק שאפילו צי אדיר (האוניה הנ"ל) לא יעברנו – "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ" (ישעיהו כא)].
מי שלומד תורה ולא מלמדה, שלא נהנים ממנו,
מי שמלמד תורה במקום שאין אחרים שילמדו, חביב כמו הדס במדבר.
(כג. 1-)
ה. המסלול של המשואות
הערות:
- היו עוד תחנות (או ביניהם או במסלול אחר).
- המרחק בין התחנות הוא 8 פרסות, סה"כ 32 פרסות בקו די אוירי.
(כג. במשנה הראשונה)
חלק ב – כינוס העדים בירושלים
איבעיא להו -
בית יעזק – מלשון שמור,
בית יזר – מלשון אזיקים.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
