ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כב: במשנה – כג: במשנה השנייה)
חלק א - השאת המשואות
א. לשוני – מקור לזה שמשואה זה אש - "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו" (שמ"ב ה, כא) – ובתרגום שדוד שרפם.
ב. אם ה30 ביום שישי
הבעיה – אם ה30 זה ביום שישי וקידשו את החודש, אי אפשר להדליק בלילה, ואם ידליקו במוצ"ש – יטעו שזה חודש מלא.
לכן –
ברייתא - מדליקים רק על חסר,
ובמקרה הזה מדליקים במוצ"ש ויבינו שזה חסר,
ואם לא ידליקו – יבינו שזה מלא.
פתרונות חלופיים:
- להדליק על מלא ועל חסר,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא לשלוח כלל, ויבינו שלא שלחו כי זה היה ביום שישי.
דחייה – יחשבו שזה היה במוצ"ש, ושקרה אונס ולא הדליקו.
- להדליק רק על מלא,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא להדליק.
דחייה – זה יגרום לזה שבכל חודש יסתפקו בשני ראשי חודש (וגם בראש השנה יעשו שניים גם כשחסר, וזה גורם לביטול מלאכה).
[טורי אבן – החשש שיחשבו שלא הדליקו בגלל שכרות לא שייכת כשמדליקים רק או מלא או חסר, כי יכולים להדליק למחרת אחרי שכבר אינם שיכורים].
(כג. רבע עליון)
ג. מיני הארזים –
"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מא) + 3 מינים שהאחרון שבהם הוא אלמוגים.
ר"י - 4 | רבה בר רב הונא - 10 | |
ארז | ארז | |
קתרום | ||
עץ שמן = אפרסמא | עץ שמן = אפרסמא | |
ברוש (=ברתא) | ברוש (=ברתא) | |
שיטה (= תורניתא = אורן) | ||
הדס | ||
תדהר (=שאגא = אשוח) | ||
תאשור = שוריבנא | ||
רב דימי: | איכא דאמרי - | |
אלונים (בוטמי) | ארונים (=ערי) | |
אלמונים (בלוטי) | ערמונים (=דולבי) | |
אלמוגים | ||
(כג. מתחת לאמצע)
ד. אגב זה -
- שיטת הוצאת האלמוגים היקרים –
- נמלים חשובים -
לרומאים היו שניים שבהם צוללנים הוציאו אלמוגים, לפרסים אחד שבהם הוציאו מרגליות. - עוד דרשות על "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס" –
- רי"ח: ה' יחזיר לנו כל שיטה שלקחו הגויים מירושלים.
- דומה להדס במדבר –
ממלאים אונייה גדולה מאוד בחול עד ששוקעת לקרקעית, ושם קושרים לאלמוגים, ואז מוציאים החול והיא עולה.
[באחרית הימים יצא נחל מביהמ"ק שאפילו צי אדיר (האוניה הנ"ל) לא יעברנו – "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ" (ישעיהו כא)].
מי שלומד תורה ולא מלמדה, שלא נהנים ממנו,
מי שמלמד תורה במקום שאין אחרים שילמדו, חביב כמו הדס במדבר.
(כג. 1-)
ה. המסלול של המשואות
הערות:
- היו עוד תחנות (או ביניהם או במסלול אחר).
- המרחק בין התחנות הוא 8 פרסות, סה"כ 32 פרסות בקו די אוירי.
(כג. במשנה הראשונה)
חלק ב – כינוס העדים בירושלים
איבעיא להו -
בית יעזק – מלשון שמור,
בית יזר – מלשון אזיקים.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
