ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשמתבוננים במצוות מחיית "עמלק" עולות מספר שאלות:
1. מה חטאו עמלק שצריך להשמיד את כולם, יותר מכל עם אחר? עד כדי כך שנכתב בספר שמואל, בציווי לשאול: "וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר". וכן נפסק להלכה ברמב"ם 1 : "מצות עשה לאבד זכר עמלק, שנאמר: "תמחה את זכר עמלק", ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, שנאמר: "זכור את אשר עשה לך עמלק"
2. מדוע יש מצווה להשמיד את עמלק דוקא אחר שעמ"י נח מהריגת כל אוייביו? כפי שכתוב בפסוק: "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויבך מסביב... תמחה את זכר עמלק".
3. איך ניתן לקיים את המצווה הזאת היום אם אנחנו לא יודעים מי זה עמלק?
4. ומדוע דווקא את המצווה הזאת מכל המצוות צריך לזכור? למה לא צריך לדוגמה לזכור את בניין המקדש? למה לא צריך לזכור את קרבן פסח?
- ונראה להסביר ש"עמלק" זה ההיפך מעמ"י. ה"סטרא אחרא". הוא בא לתת את המסר ההפוך מעמ"י.
- עמ"י בא לבשר לעולם את בשורת האמונה , ואילו עמלק מחליש את האמונה, שורש הכפירה .
- רש"י כותב על הפסוק: "אשר קרך בדרך" - אלשון מקרה " כל נס שאתה מספר לו, כל השגחה פרטית בא עמלק, ואומר לך זה היה במקרה.
- עמלק - בגימטריה זה " ספק " אולי יש אלוקים אולי אין, זה ממש כפירה.
- המקום הראשון שעמלק מוזכר כעם 2 : "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן: וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: ... וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: ... וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר":
- המן מפיל גורלות כי הוא טוען שאין השגחה, הכל סתמי. אך הוא לא יודע שהגורל זה דבר קדוש, גם כה"ג ביום כיפורים מפיל גורלות, וה' מכוון את כל הגורלות.
- ממשיך רש"י וכותב: "בדבר אחר לשון קרי וטומאה", עמלק מטמא את עמ"י מהקדושה שלו.
- פירוש שלישי: "לשון קור ... צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים ", עמלק מקרר את עמ"י מההתלהבות של הקדושה והאמונה.
- עמלק בחילוף אותיות – " לעקם ", "לעמק", " מעקל ". " עם קל ". " קם על ".
- המדרש כותב גם שעמלק – על לק. עם שבא ללקק דמם של עמ"י 3 : "עמלק - עם לק, אומה שבאת ללוק דמן של ישראל ככלב. ר' לוי בשם ר' שמעה בן חלופתא למה היה עמלק דומה? לזבוב שהוא להוט אחר המכה, כך היה עמלק להוט אחר ישראל ככלב. תני בשם ר' נתן: ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא לעשות מלחמה עם ישראל ברפידים".
- וכן כתוב בפרשה שנקרא מחר 4 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים ":
- התיקון של "קרך" המקריות, זה "ליהודים הייתה... ויקר ". כפי שהגמרא אומרת 5 : "אלו תפילין של ראש, שכתוב עליהם "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", זו הגאווה היהודית, שמאמינים בה' ולא מתביישים בו.
- כותב השפת אמת 6 : "קיום מצוה זו לשנוא אותו בתכלית השנאה תליא ברוב אהבה ודביקות בני ישראל בעבודת הבורא יתברך. כי כפי שרוב התלהבות לסטרא דקדושה, כן שונאים לסטרא אחרא".
- השורש של עמלק בא מגילוי עריות 7 : אביו של עמלק היה אלפז שבא על בתו שקראו לה תמנע. כל היסוד שלו רקוב, ומגיע לגילוי עריות.
- ומבאר הרבי מלויובוויטש 8 :
עמלק הוא גם כן מצאצאי אברהם ויצחק, ואף הוא מסכים על לימוד התורה, אבל לא להנהגת יעקב אבינו, יעקב היה "איש תם יושב אוהלים". עמלק מסכים להתנהגות של "יושב אהלים", ישיבה בבתי כנסת ומדרש והתעסקות בתורה, אך אין הוא יכול להרשות התנהגות של "איש תם", תמימות, קיום המצוות מבלי לשאול קודם אודות, מה מדובר, ומה ידרשו ממנו, אלא הקדמת "נעשה" ל"נשמע". הוא מסכים עם הסדר של עשו: "איש יודע ציד"... הוא הולך בסדר של "נשמע ונעשה", ראשית אשמע ואבין ורק לאחר מכן אוכל להעריך האם ניתן לבצע או לו.
- כיצד היום מוחים את עמלק? מבאר הקדושת לוי ל- ר' לוי יצחק מברדיטשוב 9
כל איש מישראל צריך למחות חלק רע, המכונה בשם עמלק אשר טמון בליבו, דכל זמן דזרע עמלק נמצא בעולם, אז כיוון דאדם גם כן הוא עולם קטן, אז יש מציאות לעמלק- לכוח הרע בכל אדם, אשר מתעורר בכל פעם להחטיא את האדם, ועל זה בא הזכירה בתורה. והנה כוח של זרע ישראל אינו אלא בפה: "הקול כל יעקב" בתורה ובתפילה. כשאדם יש לו כוח זה, ובוער תמיד ליבו להשם יתברך, אז אין שום רע יכול לשלוט בו.
- סיכום :
o גם אם יש עמלקי שבפועל לא נראה הטומאה שנמצאת בתוכו, שורשו בטומאה. כפי שאנו עמ"י שורשנו בטהרה.
o אנו מצווים להסיר מאתנו גם היום את כל יסודות הטומאה שתוכנו, וכל יסודות הכפירה.
o היום איננו יכולים לקיים את המצווה הזאת בפועל, כי ה' רואה שעוד לא סיימנו את כל התיקונים שצריכים לעשות עד הגאולה, אך יום אחד יגיע, וגם נהיה מסוגלים ונבין כיצד שייך למחות את אנשים בפועל.
- מתוך תפילה גדולה לה' יתברך שיזכנו להשמיד ולמחות את זרע עמלק בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
