ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
שאול נכנס למטוס ססנה קטן עם תא"ל הרב גד נבון, אז סגן הרב הראשי לצה"ל ולימים הרבצ"ר, ושני קצינים נוספים. הטייס היה בחור צעיר שרק סיים קורס טיס. כאשר חלפו מעל בסיס רפידים, הודיעו לפתע בקשר כי חמישה מטוסי מיג טסים לעברם מכיוון אום חשיבה.
הטייס שאל בקשר: "מה אני צריך לעשות?".
ענו לו: "אל תמשיך הלאה כי הם יתפסו אותך בדרך, ומצד שני אל תרד למטה כי יתפסו אותך על הארץ".
"אז מה נשאר לי לעשות?!" קרא הטייס.
"תעלה ותרד במקומך באוויר", הגיעה התשובה.
וכך עשה. הוא החל לנסוק מעלה ואחר כך לצלול מטה. הנוסעים נזרקו בכל תפנית. זו הייתה חוויה קשה ביותר. קצין מבוגר זעק לעבר הטייס: "לי יש משפחה ולך אין. אולי תרד למטה ותנסה לנחות על החול?". אבל הטייס לא הרפה מההוראות שקיבל והמשיך לעלות שמיים ולרדת תהומות.
ואז הגיחו לעברם ברעש אדיר חמישה מיגים אימתניים שהרעידו את נפשם. המיגים הגיעו למרחק של מאתיים מטרים מהם. הם ממש ראו את קסדתו של הטייס המצרי מתנוצצת בשמש ופונה לכיוונם. הם הרגישו כקליפת שום לעומת המיגים, והיו בטוחים שבמטח אש אחד יירטו אותם. בתוך התמונה המשתקת הזו שאול הרגיש שחייו חולפים לנגד עיניו כמו בסרט.
אז שאל הטייס: "שאול, יש לך אולי את הספר שחילק הרב גורן?".
שאול הוציא את ספר התהילים הקטן מכיסו ונתן לו. הטייס הכניס את הספר לכיס חולצתו. משום מה המיגים חלפו על פניהם מבלי ליירטם.
לאחר מכן ראו מלמעלה איך המיגים מפציצים את שדה התעופה של רפידים. למצרִים היה מידע מודיעיני מדויק. הם אפילו ידעו אילו מטוסים הם מטוסי דמֶה שעשויים מעץ ואילו מטוסים אמיתיים. המיגים חוררו את המסלולים והשביתו מטוסים ישראליים רבים. הייתה זו תקיפה שרק מעטים זוכים לראותה מזווית כה סוריאליסטית.
הם ראו חיילת יוצאת מהמרפאה ונהרגת במקום, וכן נפגעים נוספים בנפש. כל זה אירע מתחתם, כאשר הם ממשיכים לעלות ולרדת. הטייס התנהג באותם רגעים באומץ לב ובקור רוח בלתי רגילים. הוא לא שעה לעצות נוסעיו לנחות ואחז בסטיק ביד איתנה.
לאחר שהמיגים סיימו את ההפצצות על שדה התעופה והחלו לנוע ב'לופ' חזרה לעבר מצרים, אמר הטייס לנוסעיו: "עכשיו הגיע תורנו...".
המטוסים המצריים חלפו על פניהם. הטייס הקיצוני במבנה הציץ לעברם, ולרוב תימהונם לא ירה ולא ניסה לפגוע בהם. כנראה חשש מתגובת חיל האוויר הישראלי, למרות שהיא לא נראתה כלל באופק.
לאחר שהמיגים נעלמו מהעין, יכלו יושבי המטוס לשחרר אנחה שהייתה כלואה בתוכם, וטסו המומים לבלוזה שבצפון תעלת סואץ, מתקשים לעכל שקיבלו את חייהם במתנה.
לאחר שנחתו רצו אנשי צוות לעברם וקראו בתמיהה: "שמענו שתקפו אתכם מיגים. איך הצלחתם להימלט?!"
החייל המבוגר שזעק לפני כן סיפר כי הוא הרגיע את הטייס, אולם הטייס היה קפוא במושבו ולא היה מסוגל לשחרר את ידיו מהסטיק.
הרופא שהיה במקום צעק: "לכו ותביאו לי מהר חלב חם כדי להרפות את שריריו".
מישהו רץ וחימם חלב והביא לרופא, אשר הזריק לטייס גם זריקת הרגעה. לאחר דקות ארוכות הצליח הטייס להשתחרר מההלם ולרדת מהמטוס. עברו יומיים עד שהתאושש מהחוויה, אבל היה ברור כי קור רוחו ויכולתו הנדירה לשלוט בעצביו ברגעים הקריטיים היו המשענת שעליה נתמכו הנוסעים.
עשר שנים לאחר מכן נסע שאול למונטריאול בקנדה, שם פגש באדם שהיה באותה עת בשליחות חשאית מטעם ישראל.
כאשר האיש ראה אותו הוא התרגש מאוד ופנה אליו: "שאול, אני מוכר לך?"
"הפנים מוכרות, אבל איני יודע מהיכן", המהם שאול.
"בוא ואזכיר לך", אמר האיש, ואז שלף מן המגירה ספרון תהילים ואמר: "אני הטייס שטסת עמו בססנה במלחמת יום הכיפורים. איני שומר תורה ומצוות ורחוק מלהאמין, אבל עד היום אני שומר על הספר הקטן הזה שהציל לנו את החיים...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
